שְׁמוֹת ל״ד · כ״ו

רֵאשִׁ֗ית בִּכּוּרֵי֙ אַדְמָ֣תְךָ֔ תָּבִ֕יא בֵּ֖ית יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹא־תְבַשֵּׁ֥ל גְּדִ֖י בַּחֲלֵ֥ב אִמּֽוֹ׃ {פ}

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

ה׳ מצווה: ראשית ביכורי אדמתך תביא בית ה׳ אלהיך, לא תבשל גדי בחלב אמו. רש״י מבאר ש׳ראשית ביכורי אדמתך׳ הם משבעת המינים שנשתבחה בהם הארץ, וש׳לא תבשל גדי׳ הוא אזהרה על בשר בחלב, שנכתבה שלוש פעמים בתורה. אבן עזרא מבאר שאלה הם התנאים של הברית. מדברי המפרשים עולה שהכתוב חותם את פירוט המצוות בשתי מצוות: הבאת ביכורי הפירות לבית ה׳, ואיסור בישול בשר בחלב. סיום שורת התנאים במצוות אלה משלים את פירוט הברית המחודשת, ומכין את המעבר אל הציווי למשה לכתוב את הדברים ולחדש את הלוחות, כפי שיבוא בפסוק הבא.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ראשית בכורי אדמתך. מִשִּׁבְעַת הַמִּינִין הָאֲמוּרִים בְּשֶׁבַח אַרְצְךָ, אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וְגוֹ' (דברים ח') - וּדְבָשׁ הוּא דְּבַשׁ תְּמָרִים:

לא תבשל גדי. אַזְהָרָה לְבָשָׂר בְחָלָב, וְשָׁלֹֹשׁ פְעָמִים כָּתוּב בַּתּוֹרָה, אֶחָד לַאֲכִילָה וְאֶחָד לַהֲנָאָה וְאֶחָד לְאִסּוּר בִּשּׁוּל (חולין קט"ו):

גדי. כָּל וָלָד רַךְ בְּמַשְׁמָע, וְאַף עֵגֶל וָכֶבֶשׂ; מִמַּה שֶּׁהֻצְרַךְ לְפָרֵשׁ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת "גְּדִי עִזִּים" לָמַדְתָּ שֶׁגְּדִי סְתָם כָּל יוֹנְקִים בְּמַשְׁמָע (שם קי"ג):

בחלב אמו. פְּרָט לָעוֹף שֶׁאֵין לוֹ חָלָב, שֶׁאֵין אִסּוּרוֹ מִן הַתּוֹרָה אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים (שם):

Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

רֵישׁ בִּכּוּרֵי אַרְעָךְ תַּיְתֵי לְבֵית מַקְדְשָׁא דַיְיָ אֱלָהָךְ לָא תֵיכְלוּן בְּשַׂר בַּחֲלָב:

Onkelos Exodus

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ראשית. כמו בפרשה הראשונה ואלה הם התנאים, ומתחלת ואלה המשפטים עד שש שנים משפטים הם, והכהן הגדול והשופט שהוא המלך הם חייבים ללמדם ולדעתם, וחיוב הצבור הם הנזכרים אחרי כן כמו אלה:

Piotrkow, 1907-1911

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

לא תבשל וגו' - כבר פירשתיו.

Rashbam on Torah -- Daat

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא. וּבָזֶה תַּשִּׂיג הַהַצְלָחָה בְּפֵירוֹת, כְּאָמְרוֹ (יחזקאל מד:ל) "וְרֵאשִׁית כָּל בִּכּוּרֵי כֹל תִּתְּנוּ לַכֹּהֵן, לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ".

לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי. כְּמַעֲשֵׂה בְּנֵי נֵכָר הַחוֹשְׁבִים לְהַשִּׂיג בָּזֶה הַהַצְלָחָה בְּפֵרוֹת אוֹ בְּמִקְנֶה.

Vocalized Edition

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ראשית בכורי שנאו כאן בשביל שלמעלה לא פירש ארץ שבעה עממים וכאן פירשו.

לא תבשל גדי בחלב אמו לא תניחנו עד שיגמור גדולו בחלב אמו, אלא בראשית גידולו תביאנו. דוגמא ראשית בכורי אדמתך תביא וגו', פי׳‎ משעה שמתבכרת תביאנו ולא תאחר עד גמר הפירות. בשול לשון גמר כמו הבשילו אשכלותיה ענבים.

Chizkuni