שְׁמוֹת ל״ד · כ״ה

לא תשחט וגו'. לֹא תִשְׁחַט אֶת הַפֶּסַח וַעֲדַיִן חָמֵץ קַיָּם; אַזְהָרָה לַשּׁוֹחֵט אוֹ לַזּוֹרֵק אוֹ לְאֶחָד מִבְּנֵי חֲבוּרָה (פסח' ס"ג):

ולא ילין. כְּתַרְגוּמוֹ; אֵין לִינָה מוֹעֶלֶת בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ וְאֵין לִינָה אֶלָּא בְּעַמּוּד הַשַּׁחַר (זבחים פ"ז):

זבח חג הפסח. אֵמוּרָיו, וּמִכָּאן אַתָּה לָמֵד לְכָל הֶקְטֵר חֲלָבִים וְאֵבָרִים:

לָא תִכּוֹס עַל חֲמִיעַ דַם פִּסְחִי וְלָא יְבִיתוּן לְצַפְרָא בַּר מִמַדְבְּחָא תַּרְבֵּי נִכְסַת חַגָא דְפִסְחָא:

לא תשחט על חמץ דם זבחי פירש״‎י אזהרה לשוחט או לזורק או לאחד מבני החבורה. כדתניא בפ׳‎ תמיד נשחט השוחט את הפסח על חמץ עובר בלא תעשה אימתי בזמן שיש לשוחט או לזורק או לאחד מבני חבורה. שנאו ע״‎י שלא הזכיר למעלה בפי׳‎ זבח חג הפסח.

ולא ילין לבקר למעלה בפרשת משפטים הזהיר על האמורים, וכאן הזהיר על הבשר עצמו.