שְׁמוֹת ל״ד · י״ח

אֶת־חַ֣ג הַמַּצּוֹת֮ תִּשְׁמֹר֒ שִׁבְעַ֨ת יָמִ֜ים תֹּאכַ֤ל מַצּוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֔ךָ לְמוֹעֵ֖ד חֹ֣דֶשׁ הָאָבִ֑יב כִּ֚י בְּחֹ֣דֶשׁ הָֽאָבִ֔יב יָצָ֖אתָ מִמִּצְרָֽיִם׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

ה׳ מצווה: את חג המצות תשמור, שבעת ימים תאכל מצות אשר צויתיך למועד חודש האביב, כי בחודש האביב יצאת ממצרים. רש״י מבאר ש׳חודש האביב׳ הוא חודש הביכור, שהתבואה מתבכרת בבישולה. אבן עזרא מבאר שחג המצות הוזכר כאן כזכר ליציאת מצרים, ולכן נסמכו אליו גם מצוות אחרות הקשורות ליציאה. מדברי המפרשים עולה שלאחר האזהרות מעבודה זרה, פונה הברית לפירוט מצוות עשה, ובראשן חג המצות. הפסוק מדגיש את הקשר בין החג לחודש האביב וליציאת מצרים, ובכך פותח את שורת מצוות המועדים והחגים שיבואו בהמשך כחלק מתנאי הברית המחודשת.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

חדש האביב. חֹדֶשׁ הַבִּכּוּר, שֶׁהַתְּבוּאָה מִתְבַּכֶּרֶת בְּבִשּׁוּלָהּ:

Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

יָת חַגָא דְפַטִּירַיָא תִּטַר שַׁבְעָא יוֹמִין תֵּיכוֹל פַּטִירָא כְּמָא דִי פַקֵדִתָּךְ לִזְמַן יַרְחָא דְאַבִּיבָא אֲרֵי בְּיַרְחָא דְאַבִּיבָא נְפַקְתָּא מִמִצְרָיִם:

Onkelos Exodus

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

והזכיר את חג המצות. כאשר הזכירה בפרשה העליונה בעבור שהזכיר כי בו יצאת ממצרים והנה חג המצות לזכר, הזכיר דבר פטר חמור שגם הוא זכר ליציאת מצרים, כמו בפסוק ובקוצרכם (ויקרא כג כב) שהזכיר עם חג הקציר וככה הזכיר זה בפרשת קדושים תהיו, ובעבור זה כל פטר רחם לי:

Piotrkow, 1907-1911

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר. אַחַר שֶׁאָסַר אֱלֹהֵי מַסֵּכָה אֲשֶׁר בָּם חָשְׁבוּ עוֹשֵׂיהֶם לְהַשִּׂיג חַיֵּי שָׁעָה, הִזְכִּיר מִצְווֹת אֲשֶׁר מֵהֶן יִמָּשְׁכוּ מִינֵי הַצְלָחוֹת מְדֻמּוֹת כָּאָבִיב, כַּקָּצִיר וְכָאָסִיף וּכְעִסְקֵי הַקִּנְיָנִים, וְסִדֵּר אוֹתָן בְּזֹאת הַפָּרָשָׁה עַל הַסֵּדֶר שֶׁבּוֹ נִתְּנוּ לְיִשְׂרָאֵל. הָרִאשׁוֹנָה מֵהֶן הִיא חַג הַמַּצּוֹת לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב, אֲשֶׁר בָּהּ יְבֹרַךְ הָאָבִיב. שֵׁנִית, עִנְיַן הַבְּכוֹרוֹת אֲשֶׁר בָּם יְבֹרַךְ הַמִּקְנֶה, וְהִיא הַמִּצְוָה שֶׁהָיְתָה אַחַר חַג הַמַּצּוֹת תֵּכֶף בְּצֵאתָם מִמִּצְרָיִם. שְׁלִישִׁית, הִיא מִצְוַת הַשַּׁבָּת שֶׁנִּתְּנָה בְּמָרָה, וּבוֹ יְבֹרְכוּ יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, כְּאָמְרוֹ "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ" (שמות כג:יב), וְעִמָּהּ דִּבֵּר עַל הַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית הַמְבָרֶכֶת הַשָּׁנִים, כְּאָמְרוֹ "שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע" (שמות כג:י). רְבִיעִית, הִיא חַג הַקָּצִיר אֲשֶׁר בּוֹ שָׁבֻעוֹת, "חֻקּוֹת קָצִיר יִשְׁמָר לָנוּ" (ירמיהו ה:כד). חֲמִישִׁית, חַג הָאָסִיף שֶׁבּוֹ יְבֹרַךְ הָאָסִיף, כְּאָמְרוֹ "כְּבִרְכַּת ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ" (דברים טז:טז). וְאַחַר אֵלֶּה הַמִּצְווֹת הִזְכִּיר מִצְוָה כּוֹלֶלֶת לִשְׁלֹשֶׁת הָרְגָלִים, וְהִיא "יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ", וְאַחַר כָּךְ הִזְכִּיר מִצְווֹת מְיֻחָדוֹת לְחַג הַמַּצּוֹת "לֹא תִשְׁחַט עַל חָמֵץ" וְ"לֹא יָלִין", וְאַחַר כָּךְ הִזְכִּיר מִצְוָה מְיֻחֶדֶת עַל הָרֹב לְחַג הַקָּצִיר, וְהִיא "רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ", כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה "מֵעֲצֶרֶת וְעַד הֶחָג מֵבִיא וְקוֹרֵא" (משנה ביכורים א:ו), וְאַחַר כָּךְ הִזְכִּיר מִצְוָה מְיֻחֶדֶת עַל הָרֹב לְחַג הַסֻּכּוֹת, וְהִיא "לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי", כִּי אָז זְמַן הַגְּדָיִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ קְצָתָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה "בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה" (משנה ראש השנה ב:א).

Vocalized Edition

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

את חג המצות, וכל פטר רחם, וביום השביעי, וחג השבועות וחג האסיף ראשית בכורי אדמתך. כל המצות הללו אות וסימן הם שאנחנו עבדיו של הקב״‎ה שאנו באין לפניו במועד ומביאין לו דורונות להקביל פנים כדרך שעושין למלכים ולכך הזהיר מצות אלו על הברית שהיה כורת.

Chizkuni

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר. טַעַם מִצְוָה זוֹ כָּאן לְצִיּוּן כִּי הֵן אֵלֶּה תִּקּוּנֵי הַחֵטְא שֶׁקּוֹדֵם, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר ח״ב מ.) כִּי הֶחָמֵץ הוּא בְּחִינַת אֵל אַחֵר, וְלָזֶה צִוָּה ה׳ בְּיֶתֶר שְׂאֵת לִשְׁמוֹר אֶת הַדָּבָר, וְצִוָּה כָּאן עַל כְּלָלוּת הַמּוֹעֲדִים. אוּלַי כִּי לְצַד שֶׁנֶּאֱמַר בָּעֵגֶל (שמות לב:ד) ״אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ״ וְגוֹ׳, וְכָל הַמּוֹעֲדִים תְּלוּיִים בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, לָזֶה חָזַר ה׳ עַל הַדְּבָרִים כְּדֵי שֶׁיְּקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם הַפְּרָטִים שֶׁיֵּשׁ נֶגְדִּיּוּת לָהֶם בְּמַשְׁמָעוּת מַאֲמַר הַכְּפִירָה, וְזֶה אֶחָד מִפְּרָטֵי הַתְּשׁוּבָה הַצְּרִיכִין. וְהִזְכִּיר שְׁמִירַת שַׁבָּת לְפִי שֶׁהֵם עָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, לָזֶה אָמַר ה׳ מִצְוַת שַׁבָּת שֶׁהִיא גַּם כֵּן שָׁקוּל כְּנֶגֶד כָּל הַתּוֹרָה, שֶׁבָּזֶה יְתֻקַּן הַמְּעֻוָּת. וְעַיֵּן מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי בִּתְחִלַּת פָּרָשַׁת וַיַּקְהֵל.

Vocalized Edition