שְׁמוֹת ל״ד · ט״ו

פֶּן־תִּכְרֹ֥ת בְּרִ֖ית לְיוֹשֵׁ֣ב הָאָ֑רֶץ וְזָנ֣וּ ׀ אַחֲרֵ֣י אֱלֹֽהֵיהֶ֗ם וְזָבְחוּ֙ לֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם וְקָרָ֣א לְךָ֔ וְאָכַלְתָּ֖ מִזִּבְחֽוֹ׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

ה׳ מזהיר: פן תכרות ברית ליושב הארץ, וזנו אחרי אלהיהם וזבחו לאלהיהם, וקרא לך ואכלת מזבחו. רש״י מבאר ש׳ואכלת מזבחו׳ - כסבור אתה שאין עונש באכילתו, אך ה׳ מעלה עליך כמודה בעבודתם, שמתוך כך אתה בא ולוקח מבנותיו לבניך. אבן עזרא מבאר שהוא כמו ׳לא תכרות להם ולאלהיהם ברית׳ שנאמר קודם. מדברי המפרשים עולה שהאזהרה מפרטת את שרשרת ההידרדרות: כריתת ברית עם יושבי הארץ תוביל להשתתפות בזבחיהם, ומשם לנישואי תערובת ולעבודה זרה. הפסוק ממחיש כיצד קרבה תמימה לכאורה עלולה לגרור בהדרגה לחטא חמור, ולכן נדרשת היבדלות מוחלטת.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ואכלת מזבחו. כַּסָּבוּר אַתָּה שֶׁאֵין עֹנֶשׁ בַּאֲכִילָתוֹ, וַאֲנִי מַעֲלֶה עָלֶיךָ כְּמוֹדֶה בַעֲבוֹדָתָם, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ אַתָּה בָא וְלוֹקֵחַ מִבְּנוֹתָיו לְבָנֶיךָ (עבודה זרה ח'):

Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

דִילְמָא תִגְזַר קְיַם לְיָתֵב אַרְעָא וְיִטְּעוּן בָּתַר טַּעֲוַתְהוֹן וְיִדְבְּחוּן לְטַּעֲוַתְהוֹן וְיִקְרוּן לָךְ וְתֵיכוּל מִדִבְחֵיהוֹן:

Onkelos Exodus

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

פן תכרת. כמו לא תכרות להם ולאלהיהם ברית (למעלה כג לב) והוסיף לפרש פן תכרות ברית וזנו בנותיו:

Piotrkow, 1907-1911

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

פֶּן תִּכְרֹת בְּרִית. וְהַטַּעַם שֶׁאָמַרְתִּי שֶׁלֹּא תִכְרֹת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ, הוּא שֶׁאִם תִּהְיֶה עִמּוֹ בִּבְרִית תִּטְעֶה בְּאֵל אַחֵר עַל אֶחָד מִשְּׁנֵי פָנִים: אִם שֶׁיִּקְרָאֲךָ לֶאֱכֹל מִזִּבְחוֹ, וְתַעֲבֹד עִמּוֹ אָז אֶת אֱלֹהָיו לְהָפִיק רְצוֹנוֹ, וְאִם שֶׁתַּעֲשֶׂה זֶה לְאַהֲבַת הַנָּשִׁים, כְּמוֹ שֶׁהָיָה הָעִנְיָן בִּפְעוֹר (במדבר כה:ה).

Vocalized Edition

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

פֶּן תִּכְרֹת וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁבִּשְׁעַת כְּרִיתַת בְּרִית יְקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם שֶׁבַע מִצְווֹת, אַף עַל פִּי כֵן לֹא תִכְרֹת, וְהַטַּעַם כִּי וְזָנוּ פֵּרוּשׁ, יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶם, כִּי אֵין אֱמוּנָה בָּהֶם כַּגָּלוּי לְיוֹדֵעַ נִסְתָּרוֹת, וְזָבְחוּ לֵאלֹהֵיהֶם וְקָרָא לְךָ וְגוֹ׳, וְאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (ע״ז ח.) כִּי מִשְּׁעַת קְרִיאָה מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ אָכַל. וְאָמְרוֹ מִזִּבְחוֹ כָּתַב רַמְבַּ״ם בְּהִלְכוֹת שְׁחִיטָה (פ״ד) שֶׁבָּא לֶאֱסֹר שְׁחִיטַת גּוֹי, מִמַּה שֶׁהִזְכִּירָם בְּאִסּוּרֵי גּוֹיִם, הָא לָמַדְתָּ שֶׁבְּחִינַת הַזְּבִיחָה לְבַד יְתָעֵב ה׳ הֲגַם שֶׁאֵין בָּהּ אֶחָד מִפְּסוּלֵי שְׁחִיטָה:

Vocalized Edition