זְכֹ֡ר לְאַבְרָהָם֩ לְיִצְחָ֨ק וּלְיִשְׂרָאֵ֜ל עֲבָדֶ֗יךָ אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֣עְתָּ לָהֶם֮ בָּךְ֒ וַתְּדַבֵּ֣ר אֲלֵהֶ֔ם אַרְבֶּה֙ אֶֽת־זַרְעֲכֶ֔ם כְּכוֹכְבֵ֖י הַשָּׁמָ֑יִם וְכׇל־הָאָ֨רֶץ הַזֹּ֜את אֲשֶׁ֣ר אָמַ֗רְתִּי אֶתֵּן֙ לְזַרְעֲכֶ֔ם וְנָחֲל֖וּ לְעֹלָֽם׃

זכר לאברהם. אִם עָבְרוּ עַל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, אַבְרָהָם אֲבִיהֶם נִתְנַסָּה בַעֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת וַעֲדַיִן לֹא קִבֵּל שְׂכָרוֹ, תְּנֵהוּ לוֹ וְיֵצְאוּ עֲשָׂרָה בַעֲשָׂרָה (תנחומא):

לאברהם ליצחק ולישראל. אִם לִשְׂרֵפָה הֵם, זְכֹר לְאַבְרָהָם שֶׁמָּסַר עַצְמוֹ לִשָּׂרֵף עָלֶיךָ בְּאוּר כַּשְׂדִים, אִם לַהֲרִיגָה, זְכֹר לְיִצְחָק שֶׁפָּשַׁט צַוָּארוֹ לַעֲקֵדָה, אִם לְגָלוּת, זְכֹר לְיַעֲקֹב שֶׁגָּלָה לְחָרָן, וְאִם אֵינָן נִצּוֹלִין בִּזְכוּתָן, מָה אַתָּה אוֹמֵר לִי וְאֶעֱשֶה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל? וְאִם כִּסֵּא שֶׁל ג' רַגְלַיִם אֵינוֹ עוֹמֵד לְפָנֶיךָ בִשְׁעַת כַּעַסְךָ, קַל וָחֹמֶר לְכִסֵּא שֶׁל רֶגֶל אַחַת (ברכות ל"ב):

אשר נשבעת להם בך. לֹא נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בְּדָבָר שֶׁהוּא כָּלֶה - לֹא בַשָּׁמַיִם וְלֹא בָאָרֶץ וְלֹא בֶהָרִים וְלֹא בַּגְּבָעוֹת - אֶלָּא בְךָ, שֶׁאַתָּה קַיָּם וּשְׁבוּעָתְךָ קַיֶּמֶת לְעוֹלָם, שֶׁנֶּ' בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם ה' (בראשית כ"ב), וּלְיִצְחָק נֶאֱמַר וַהֲקִמֹתִי אֶת הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ (שם), וּלְיַעֲקֹב נֶאֱמַר אֲנִי אֵל שַׁדַּי פְּרֵה וּרְבֵה (שם ל"ה) - נִשְׁבַּע לוֹ בְּאֵל שַׁדַּי:

אִדְכַּר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עַבְדָיךְ דִי קַיֶמְתָּא לְהוֹן בְּמֵימְרָךְ וּמַלֶלְתָּא עִמְהוֹן אַסְגֵי יָת בְּנֵיכוֹן כְּכוֹכְבֵי שְׁמַיָא וְכָל אַרְעָא הָדָא דִי אֲמָרִית אֶתֵּן לִבְנֵיכוֹן וְיַחְסְנוּן לַעֲלָם:

וְכָל הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם, וְנָחֲלוּ. בְּדוֹר רְבִיעִי, כְּאָמְרוֹ (בראשית טו:טז) "וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה", וְזֶה לֹא יִתְקַיֵּם בְּזַרְעִי בִּלְבַד עַתָּה.

[וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אשר אמרת מבעי ליה אלא עד כאן דברי תלמיד מכאן ואילך דברי הרב].

זְכֹר לְאַבְרָהָם וְגוֹ׳. אֵין הַכַּוָּנָה עַל הַשְּׁבוּעָה, שֶׁזֶּה כְּבָר הֵשִׁיבוֹ ה׳ שֶׁיְּקַיֵּם שְׁבוּעָתוֹ בְּזַרְעוֹ שֶׁל מֹשֶׁה וְיִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְהוּא זַרְעָם שֶׁל אָבוֹת גַּם כֵּן, אֶלָּא בָּא לוֹמַר כִּי יִתְעַצְּבוּ הָאֲנָשִׁים מְאֹד עַל הַמְּאוֹרָע. גַּם בָּא בְּטַעֲנָה שֶׁצָּרִיךְ לִזְכֹּר זְכוּתָם מִטַּעַם שֶׁאָמַר בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת (שמות כ:ו) ״וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי״, וְהוּא אָמְרוֹ עֲבָדֶיךָ, וְאָמְרוֹ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ וְגוֹ׳, כָּל זֶה לְהַגְדִּיל הַמּוּשָּׂג לָאָבוֹת לְצַד הָאַהֲבָה.

וְכָל הָאָרֶץ הַזֹּאת וְגוֹ׳. רַבּוּ בָּזֶה הַדְּרָכִים, וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים שֶׁהֵם דִּבְרֵי מֹשֶׁה שֶׁאָמַר לִפְנֵי ה׳ מַה שֶׁאָמַרְתִּי לָהֶם וְגוֹ׳, וְאֶפְשָׁר לוֹמַר כִּי הוּא דִּבְרֵי ה׳, וּפֵרוּשׁ אָמַרְתִּי לְשׁוֹן מַעֲלָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ישעיה ג:י) ״אִמְרוּ צַדִּיק״, וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ כָּל הָאָרֶץ וְגוֹ׳ אֲשֶׁר רוֹמַמְתִּי עַל כָּל הָאֲרָצוֹת אֶתֵּן וְגוֹ׳, וְכֵן מָצִינוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (דברים יא:יב) ״אֶרֶץ אֲשֶׁר וְגוֹ׳ עֵינֵי ה׳ אֱלֹהֶיךָ״ וְגוֹ׳, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה לְהַזְכִּיר מַעֲלָתָם לְפָנָיו.