שְׁמוֹת ל״ב · י׳

הניחה לי. עֲדַיִן לֹא שָׁמַעְנוּ שֶׁהִתְפַּלֵּל מֹשֶׁה עֲלֵיהֶם וְהוּא אוֹמֵר הַנִּיחָה לִּי? אֶלָּא כָּאן פָּתַח לוֹ פֶּתַח וְהוֹדִיעוֹ שֶׁהַדָּבָר תָּלוּי בּוֹ - שֶׁאִם יִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם לֹא יְכַלֵּם (ברכות ל"ב):

וּכְעַן הַנַּח בָּעוּתָךְ מִן קֳדָמַי וְיִתְקֵף רוּגְזִי בְהוֹן וְאֵישֵׁיצִנוּן וְאֶעְבֵּד יָתָךְ לְעַם סַגִי:

והנה רמז לו אם לא בעבור כבוד משה היה משמיד אותם, על כן הוצרך להתפלל:

הניחה לי לכבודו של משה אמר לו הקב״‎ה כך לפי שהעמידו להם מנהיג במקומך תניחני אנקום אותך מהם.

וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי. אָמְרוֹ וְעַתָּה יִרְצֶה, לְצַד שֶׁהוּא מְרַצֵּהוּ בְּאָמְרוֹ וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ וְגוֹ׳, וּבָזֶה יַנִּיחֵהוּ לְכַלּוֹתָם, וְיֹאמַר מֹשֶׁה בְּלִבּוֹ: וּמָה הַבְטָחָה הוּא זֹאת, וְגַם לְבָנָיו יֶאֱרַע כְּמוֹ כֵן וְהָיוּ כְּלֹא הָיָה? לָזֶה אָמַר שֶׁלֹּא יְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְהַנִּיחוֹ אֶלָּא עַתָּה, אֲבָל גּוֹי שֶׁיַּעֲשֶׂה מִמֹּשֶׁה לֹא יֹאמַר ה׳ עוֹד אֵלָיו ״הַנִּיחָה לִי״, אוֹ לְצַד שֶׁיִּהְיוּ מֵיטִיבִים דַּרְכָּם, אוֹ שֶׁמַּבְטִיחוֹ שֶׁלֹּא יֹאמַר לוֹ עוֹד ״הַנִּיחָה״, וְתָמִיד יְבַטֵּל מֹשֶׁה גְּזֵרָה מֵעֲלֵיהֶם.

וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז רָמַז שֶׁלֹּא צִוָּה עָלָיו הַנִּיחָה אֶלָּא בְּאוֹתוֹ עֵת וְלֹא תָּמִיד, וּמִמּוֹצָא דָּבָר אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁיַּעֲמֹד תֵּכֶף וּמִיָּד בִּתְפִלָּה, כִּי יֹאמַר ״וְעַתָּה״ אֲפִלּוּ עַל שִׁעוּר רֶגַע, וְהִנֵּה עָבַר בְּמֶשֶׁךְ אָמְרוֹ וְעַתָּה, וְלָזֶה תֵּכֶף וּמִיָּד עָמַד בִּתְפִלָּה וְלֹא הִנִּיחוֹ לַחֲרוֹת אַפּוֹ.

עוֹד יִרְצֶה לְפִי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה כא,ו) שֶׁאָמְרוּ, אֵין ״וְעַתָּה״ אֶלָּא תְּשׁוּבָה, רָמַז לוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה עַל הַסּוֹבֵב מִמֶּנּוּ, כִּי הַטָּעוּת יָצָא מִדְּבָרָיו שֶׁאָמַר לָהֶם לְסוֹף אַרְבָּעִים אֲנִי בָּא, וְלֹא פֵּרֵשׁ לָהֶם שֶׁהוּא לְבַד מֵאוֹתוֹ יוֹם, שֶׁמִּזֶּה טָעוּ.

עוֹד יִרְצֶה עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה פ״ב) שֶׁאָמְרוּ שֶׁקַּבָּלַת עֵרֶב רַב הָיְתָה מִצַּד מֹשֶׁה וְלֹא הִסְכִּים הַשֵּׁם עֲלֵיהֶם וְנִתְרַצָּה לַעֲשׂוֹת רְצוֹן מֹשֶׁה, וְלָזֶה אָמַר לוֹ שִׁחֵת עַמְּךָ אֵלּוּ עֵרֶב רַב, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ וְעַתָּה שֶׁעָלָיו לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה וַחֲרָטָה עַל מַעֲשֶׂה בִּלְתִּי הָגוּן, וְאוּלַי כִּי הוּא מְתַקֵּן הַדָּבָר לֶעָתִיד לָבֹא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות כד:) אֵין מְקַבְּלִין גֵּרִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וּמֹשֶׁה הוּא שֶׁיִּהְיֶה גּוֹאֵל וִיתַקֵּן הַדָּבָר.

הַנִּיחָה לִּי וְיִחַר אַפִּי. קָשֶׁה, וְכִי מֹשֶׁה הָיָה מוֹנְעוֹ? וְאַדְרַבָּה לֹא עָמַד בִּתְפִלָּה אֶלָּא אַחַר כָּךְ! עוֹד קָשֶׁה, כִּי מֵאָמְרוֹ ״וְיִחַר אַפִּי״ מַשְׁמַע כִּי עֲדַיִן לֹא חָרָה אַפּוֹ וְהוּא רוֹצֶה בַּחֲרוֹת אַף, וַהֲלֹא אֵין זוֹ מִדָּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ תָּמִיד לִכְבּוֹשׁ כַּעֲסוֹ, וְצֵא וּלְמַד מִמַּעֲשֶׂה שֶׁהוּבָא בַּתַּלְמוּד (ברכות ז,א) שֶׁאָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁנִּתְרַצָּה ה׳ בְּבִרְכָתוֹ אֲשֶׁר בֵּרַךְ ה׳ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּכְבְּשׁוּ רַחֲמָיו אֶת כַּעֲסוֹ. וְאוּלַי כִּי זוֹ הִיא טַעֲנַת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּאָמְרוֹ לָמָה ה׳ יֶחֱרֶה אַפְּךָ וְגוֹ׳, לְשׁוֹן עָתִיד, פֵּרוּשׁ כֵּיוָן שֶׁלֹּא חָרָה עֲדַיִן, וְעַל כָּל פָּנִים קוּשְׁיָא לֵאלֹהֵינוּ.

וְיִתְבָּאֵר הָעִנְיָן בְּהַשְׂכִּיל עַל דָּבָר, וְהוּא כִּי דָּבָר יָדוּעַ הוּא כִּי שֹׁרֶשׁ הָאַף יִהְיֶה מֵהָעֶלְבּוֹן הַנִּרְגָּשׁ בַּלֵּב כְּפִי הַמַּעֲלִיבִין וְהָעֶלְבּוֹן, וְאַחַר שֶׁיַּגִּיעַ הַהֶרְגֵּשׁ לִבְחִינַת הַמַּרְגִּישׁ יְסוֹבֵב הָעִצָּבוֹן וְהַיָּגוֹן, וְתִהְיֶה תְּרוּפָתוֹ בְּאֶחָד מִשְּׁנֵי דְּרָכִים: הָאֶחָד בִּנְקוֹם נָקָם מֵהַסּוֹבֵב, הַשֵּׁנִי בְּדִבְרֵי רִצּוּי לְשִׁעוּר הַמַּסְפִּיק לְהֶרְגֵּשׁ הַקְפָּדַת הָעֶלְבּוֹן.

וְהִנֵּה בַּעֲשׂוֹת יִשְׂרָאֵל מַעֲשֶׂה הַמְּכֹעָר, אֵין לְךָ עֶלְבּוֹן לָאֵל עֶלְיוֹן גָּדוֹל מִזֶּה, וְהוּא אָמְרוֹ ״סָרוּ מַהֵר״ - עֲדַיִן כַּלָּה בְּחֻפָּתָהּ וְהִנֵּה הָרָה לִזְנוּנִים. וְהִנֵּה הִרְגִּישׁ אֱלֹהֵינוּ יִתְעַלֶּה שְׁמוֹ הֶרְגֵּשׁ גָּדוֹל, עַד שֶׁמֵּחֲמַת עֹצֶם הַהַקְפָּדָה חָשַׁב כִּי לֹא יוֹעִיל הָרִצּוּי, שֶׁהוּא אֶחָד מֵהַשְּׁנֵי הַמַּרְחִיקִין דַּאֲבוֹן הָעֶלְבּוֹן, זוּלַת דֶּרֶךְ הַנְּקָמָה כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ. וְהִנֵּה גַּם זֶה הוּא מְשֻׁלָּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה ב,א) כִּי אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סוֹבֵל לִרְאוֹת צַעַר צַדִּיקוֹ וִידִידוֹ, וּמִימֵי עוֹלָם שְׁמַעְנוּהוּ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה לב,ז) שֶׁלֹּא הֵבִיא מַבּוּל עַד אַחַר פְּטִירַת מְתוּשֶׁלַח, וְלֹא מְתוּשֶׁלַח לְבַד אֶלָּא כָּל צַדִּיקֵי הַדּוֹר, כָּרָמוּז בְּפָסוּק (בראשית ז,כב) ״כֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו״ כְּבָר מֵתוּ קֹדֶם הֲבָאַת הַמַּבּוּל כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר ח״א רו.). וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיהו נז,א) ״מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק״. וְהִנֵּה גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֶת אֲשֶׁר יִצְטַעֵר נֶאֱמַן בֵּיתוֹ בְּאָבְדַן מוֹלַדְתּוֹ, יִתְבָּרַךְ יְוַתֵּר בְּנוֹגֵעַ לוֹ וְלֹא יְוַתֵּר בְּדָבָר הַנּוֹגֵעַ לִידִידָיו. וּבִרְאוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ כִּי אֵין מָקוֹם לְהָנִיחַ דַּאֲגָתוֹ, בִּקֵּשׁ מִמֹּשֶׁה דָּבָר שֶׁיַּנִּיחַ לוֹ, וְהוּא לְבַל יִצְטַעֵר עַל הַדָּבָר, וְאָז יִהְיֶה מְצִיאוּת לַחֲרוֹת אַפּוֹ וְיִהְיֶה לוֹ נַחַת רוּחַ, וְכִבְיָכוֹל רִצָּהוּ לְמֹשֶׁה עַל הַדָּבָר. וְאָמַר לוֹ וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל, דִּקְדֵּק לוֹמַר ״לְגוֹי גָּדוֹל״ וְלֹא אָמַר ״וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ גּוֹי גָּדוֹל״, לוֹמַר הֲגַם שֶׁאֵינְךָ הֵן עַתָּה בִּבְחִינַת נִשְׁמָתְךָ גּוֹי גָּדוֹל, אֲנִי אֲכוֹנֵן אוֹתְךָ וְאַשְׁפִּיעַ בְּךָ מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה הַפְלָגַת נְשָׁמוֹת קְדוֹשׁוֹת. וְלָזֶה לֹא אָמַר ״וְיִהְיֶה מִמְּךָ גּוֹי גָּדוֹל״ כִּי צָרִיךְ מַעֲשֶׂה בִּנְיָן חָדָשׁ בְּשֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ.

עוֹד רָמַז לִסְתּוֹר טַעֲנַת ״וְאַיֵּה הַבְטָחָתְךָ שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לָאָבוֹת״, לָזֶה אָמַר וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל, פֵּרוּשׁ, לְקִיּוּם הַבְטָחַת גּוֹי גָּדוֹל שֶׁהִבְטַחְתִּי לָאָבוֹת (בראשית יב:ב).

וּבָאָה הַתְּשׁוּבָה שֶׁל מֹשֶׁה כִּי מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּנִּיחַ לוֹ, וְהֶרְאָהוּ צַעֲרוֹ עַל הַדָּבָר בְּאָמְרוֹ וַיְחַל מֹשֶׁה. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לב,א) אֲחָזַתּוּ אֲחִילוּ, וְכַמָּה עִנְיָנִים שֶׁל מְרִירוּת נֶפֶשׁ עָשָׂה לִפְנֵי קוֹנוֹ. זֶה כְּנֶגֶד ״הַנִּיחָה לִּי״, וּכְנֶגֶד אָמְרוֹ וְיִחַר אַפִּי שֶׁהִיא טַעֲנָה שֶׁעָלֶיהָ בָּא, כִּי זוּלַת זֶה אֵין לָהֶם נַחַת רוּחַ מֵעִצְּבוֹן הָעֶלְבּוֹן, לָזֶה אָמַר לָמָּה ה׳ יֶחֱרֶה אַפְּךָ, פֵּרוּשׁ, לָמָּה לֹא מָצָאתָ תִּקּוּן לַדָּבָר אֶלָּא חֲרוֹן אַף? כַּלֵּךְ לְדֶרֶךְ זוֹ וְהוּא בְּחִינַת הָרִצּוּי שֶׁכָּתַבְנוּ. טַעֲנָה רִאשׁוֹנָה שֶׁיֵּשׁ לְךָ לָחוּשׁ עַל קִנְיָנְךָ, וְהוּא אָמְרוֹ בְּעַמֶּךָ, וְאֵין אֲבֵדָה אֶלָּא לִבְעָלֶיהָ. ב׳, אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ וְעַל יְדֵיהֶם נִתְפַּרְסְמָה אֱלֹהוּתְךָ. ג׳, לָמָּה יֹאמְרוּ מִצְרַיִם. ד׳, זְכֹר לְאַבְרָהָם וְגוֹ׳. וּבָזֶה יֵשׁ לְךָ דְּבָרִים וּטְעָמִים נְכוֹנִים הַמַּסְפִּיקִים לִבְחִינַת הָרִצּוּי, וְעָלְתָה בְּיַד מֹשֶׁה הַטַּעֲנָה וַיִּנָּחֶם ה׳ וְגוֹ׳. וְיִרְמֹז תֵּבַת וַיִּנָּחֶם לְשׁוֹן נֶחָמָה וּלְשׁוֹן נַחַת, כִּי נָח תֹּקֶף הָרֹגֶז שֶׁהָיָה לוֹ, וּמֵאֶמְצָעוּת זֶה נִחַם עַל וְגוֹ׳. וְעַיֵּן בַּפָּסוּק שֶׁאַחַר זֶה.