שְׁמוֹת ל״א · ח׳

וְאֶת־הַשֻּׁלְחָן֙ וְאֶת־כֵּלָ֔יו וְאֶת־הַמְּנֹרָ֥ה הַטְּהֹרָ֖ה וְאֶת־כׇּל־כֵּלֶ֑יהָ וְאֵ֖ת מִזְבַּ֥ח הַקְּטֹֽרֶת׃

במילים פשוטות

הכתוב ממשיך למנות את השולחן וכליו, המנורה הטהורה וכל כליה, ואת מזבח הקטורת. רש״י מבאר שהמנורה נקראת ׳טהורה׳ על שם שנעשתה מזהב טהור. חזקוני מוסיף הבחנה: לא מצאנו בשום כלי מכלי המשכן שנקרא ׳טהור׳ מלבד המנורה, וכן השולחן במקום אחר, והטעם לכך הוא שעל שני כלים אלה לא היה שום מתן דמים - כלומר לא זרקו עליהם דם קרבנות. בכך מבליט הכתוב את מעלתם המיוחדת של המנורה והשולחן, שנשמרה בהם קדושה של טהרה גמורה בלא נגיעה בדם.
מבוסס על רש״י, חזקוני · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

הטהרה. עַל שֵׁם זָהָב טָהוֹר:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְיָת פָּתוֹרָא וְיָת מָנוֹהִי וְיָת מְנַרְתָּא דָכִיתָא וְיָת כָּל מָנָהָא וְיָת מַדְבְּחָא דִקְטּוֹרֶת בּוּסְמַיָא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ואת המנרה הטהרה לא מצינו בשום כלי שבמשכן שנקרא טהור רק המנורה והשולחן בפרשת אמור והטעם לפי שלא היה עליהם שום מתן דמים.

מקור: ספריא · נחלת הכלל