שְׁמוֹת ל׳ · כ״ה

רקח מרקחת. רֹקַח שֵׁם דָּבָר הוּא, וְהַטַּעַם מוֹכִיחַ, שֶׁהוּא לְמַעְלָה, וַהֲרֵי הוּא כְּמוֹ רֶקַח, רֶגַע; וְאֵינוֹ כְּמוֹ רֹגַע הַיָּם (ישעיהו נ"א), וּכְמוֹ רֹקַע הָאָרֶץ (שם מלכים ב), שֶׁהַטַּעַם לְמַטָּה; וְכָל דָּבָר הַמְעֹרָב בַּחֲבֵרוֹ עַד שֶׁזֶּה קוֹפֵחַ מִזֶּה אוֹ רֵיחַ אוֹ טַעַם קָרוּי מִרְקַחַת:

רקח מרקחת. רֹקַח הֶעָשׂוּי עַ"יְ אָמָּנוּת וְתַעֲרוֹבוֹת:

מעשה רקח. שֵׁם הָאֻמָּן בַּדָּבָר:

וְתַעְבֵּד יָתֵהּ מְשַׁח רְבוּת קוּדְשָׁא בּוֹסֶם מְבַסָם עוֹבַד בּוּסְמָנוּ מְשַׁח רְבוּת קוּדְשָׁא יְהֵא:

ועשית, רוקח מרקחת, כמו מקטר קטרת (למעלה פ', א):

וטעם שמן משחת קדש. הוא שמזכיר אחר זה:

רוקח מרקחת - לפי הפשט: כתושים ונתונים בשמן ועירבם יפה, כמו: ישים ים כמרקחה, לשון תערובת.

רֹקַח מִרְקַחַת. רִקּוּחַ שֶׁל רִקּוּחַ, שֶׁנִּרְקַח הַשֶּׁמֶן בַּמַּיִם הַמְרֻקָּחִים.

מעשה רקח שיהיה נראה מתוך חשיבותו שאומן עשאו ותקנו ולא הדיוט.