הכתוב חוזר על כבש בין הערביים: ״ואת הכבש השני תעשה בין הערביים כמנחת הבוקר וכנסכה תעשה לה לריח ניחוח אשה לה'״. רש״י מבאר ש״לריח ניחוח״ נאמר על המנחה, שמנחת נסכים כולה כליל, וסדר הקרבתם האברים תחילה ואחר כך המנחה. אבן עזרא מבאר שהמילה ״וכנסכה״ שבה אל הבוקר. כבש בין הערביים קרב עם מנחתו ונסכו כמנחת הבוקר ונסכה, וכך משלימים שני הכבשים את קרבן התמיד היומי.