שְׁמוֹת כ״ט · מ׳

וְעִשָּׂרֹ֨ן סֹ֜לֶת בָּל֨וּל בְּשֶׁ֤מֶן כָּתִית֙ רֶ֣בַע הַהִ֔ין וְנֵ֕סֶךְ רְבִיעִ֥ת הַהִ֖ין יָ֑יִן לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָֽד׃

במילים פשוטות

הכתוב מצווה על מנחת התמיד ונסכו: ״ועישרון סולת בלול בשמן כתית רבע ההין ונסך רביעית ההין יין לכבש האחד״. רש״י מבאר ש״ועישרון סולת״ הוא עשירית האיפה, ו״בשמן כתית״ לא לחובה נאמר אלא להכשיר. אבן עזרא מבאר ש״ועשרון״ הוא עשירית האיפה, ושההין מידה מצרית. עם כל כבש מן התמיד קרבה מנחת סולת בלולה בשמן ונסך יין, בשיעורים קבועים, כחלק מעבודת התמיד.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ועשרן סלת. עֲשִׂירִית הָאֵיפָה - מ"ג בֵּיצִים וְחֹמֶשׁ בֵּיצָה:

בשמן כתית. לֹא לְחוֹבָה נֶאֱמַר כָּתִית, אֶלָּא לְהַכְשִׁיר, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר כָּתִית לַמָּאוֹר - וּמַשְׁמָע לַמָּאוֹר וְלֹא לַמְּנָחוֹת - יָכוֹל לְפָסְלוֹ לַמְּנָחוֹת, תַּ"לֹ כָּאן כָּתִית וְלֹא נֶאֱמַר כָּתִית לַמָּאוֹר, אֶלָּא לְמַעֵט מְנָחוֹת שֶׁאֵין צָרִיךְ כָּתִית, שֶׁאַף הַטָּחוּן בָּרֵיחַיִם כָּשֵׁר בָּהֶן (מנחות פ"ו):

רבע ההין. שְׁלֹשָׁה לֻגִּין:

ונסך. לַסְּפָלִים, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְמַסֶּכֶת סֻכָּה (מ"ח) - שְׁנֵי סְפָלִים שֶׁל כֶּסֶף הָיוּ בְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ וּמְנֻקָּבִים כְּמִין שְׁנֵי חֳטָמִין דַּקִּים, נוֹתֵן הַיַּיִן לְתוֹכוֹ וְהוּא מְקַלֵּחַ וְיוֹצֵא דֶּרֶךְ הַחֹטֶם וְנוֹפֵל עַל גַּג הַמִּזְבֵּחַ, וּמִשָּׁם יוֹרֵד לַשִּׁיתִין, בְּמִזְבַּח בֵּית עוֹלָמִים, וּבְמִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת יוֹרֵד מִן הַמִּזְבֵּחַ לָאָרֶץ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְעִסְרוֹנָא סֻלְתָּא דְפִילָא בִמְשַׁח כָּתִישָׁא רַבְעוּת הִינָא וְנִסְכָּא רַבְעוּת הִינָא חַמְרָא לְאִמְרָא חָד:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ועשרון. עשירית האיפה:

גם ההין מדה מצרית:

מקור: ספריא · נחלת הכלל