וְאָכַ֨ל אַהֲרֹ֤ן וּבָנָיו֙ אֶת־בְּשַׂ֣ר הָאַ֔יִל וְאֶת־הַלֶּ֖חֶם אֲשֶׁ֣ר בַּסָּ֑ל פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃

הכתוב מצווה: ״ואכל אהרן ובניו את בשר האיל ואת הלחם אשר בסל פתח אוהל מועד״. רש״י מבאר ש״פתח אוהל מועד״ פירושו שכל החצר קרויה כן. אבן עזרא מבאר ש״ואת הלחם״ פירושו הנותר מן הסל. אהרן ובניו אוכלים את בשר איל המילואים ואת הלחם הנותר בסל בחצר אוהל מועד, ואכילה זו היא חלק מהותי מסדר קידושם לכהונה.