וְלָקַחְתָּ֣ אֶת־הֶֽחָזֶ֗ה מֵאֵ֤יל הַמִּלֻּאִים֙ אֲשֶׁ֣ר לְאַהֲרֹ֔ן וְהֵנַפְתָּ֥ אֹת֛וֹ תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וְהָיָ֥ה לְךָ֖ לְמָנָֽה׃

הכתוב מצווה: ״ולקחת את החזה מאיל המילואים אשר לאהרן והנפת אותו תנופה לפני ה' והיה לך למנה״. אונקלוס מתרגם ״ויהי לך לחלק״. אבן עזרא מבאר ש״מאשר לאהרן״ ולא הזכיר בניו כי הוא העיקר, ושהמילה ״למנה״ פירושה לחלק. חזקוני מבאר בדומה. חזה איל המילואים ניתן למשה כחלקו, לאחר שהניפו תנופה לפני ה', שכן משה שימש ככהן במעמד זה.