שְׁמוֹת כ״ח · מ״ג

והיו על אהרן. כָּל הַבְּגָדִים הָאֵלֶּה, עַל אַהֲרֹן הָרְאוּיִין לוֹ:

ועל בניו. הָאֲמוּרִין בָּהֶם:

בבאם אל אהל מועד. לַהֵיכָל, וְכֵן לַמִּשְׁכָּן:

ומתו. הָא לָמַדְתָּ שֶׁהַמְשַׁמֵּשׁ מְחֻסַּר בְּגָדִים בְּמִיתָה.

חקת עולם לו. כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר חֻקַּת עוֹלָם הוּא גְּזֵרָה מִיָּד וּלְדוֹרוֹת, לְעַכֵּב בּוֹ (מנחות י"ט):

וִיהוֹן עַל אַהֲרֹן וְעַל בְּנוֹהִי בְּמֵעַלְהוֹן לְּמַשְׁכַּן זִמְנָא אוֹ בְמִקְרָבְהוֹן לְמַדְבְּחָא לְשַׁמָשָׁא בְקוּדְשָׁא וְלָא יְקַבְּלוּן חוֹבָא וִימוּתוּן קְיָם עָלָם לֵהּ וְלִבְנוֹהִי בַתְרוֹהִי:

בבאם. להקטיר או להעלות הנרות:

ולא ישאו עון ומתו פרש״‎י הא למדת שהמשמש מחוסר בגדים במיתה. וההיא דאלו הן הנשרפין דמסיק מוחרגת אותם אבנט מחוסר בגדים במיתה, י״‎ל דלא קאי האי קרא רק למכנסים הנתונים למעלה הימנו.