וְכֵ֨ן לִפְאַ֤ת צָפוֹן֙ בָּאֹ֔רֶךְ קְלָעִ֖ים מֵ֣אָה אֹ֑רֶךְ וְעַמֻּדָ֣ו עֶשְׂרִ֗ים וְאַדְנֵיהֶ֤ם עֶשְׂרִים֙ נְחֹ֔שֶׁת וָוֵ֧י הָֽעַמֻּדִ֛ים וַחֲשֻׁקֵיהֶ֖ם כָּֽסֶף׃

הכתוב מצווה על הפאה הצפונית, בדומה לדרומית: קלעים מאה אמה אורך, עשרים עמודים ועשרים אדני נחושת, ווי העמודים וחשוקיהם כסף. אונקלוס מתרגם כפשוטו, ״וכן לרוח צפונא באורכא סרדין מאה אורכא״. חזקוני מעיר על צורת הכתיב ״ועמדו״ החסרה יו״ד. הפאה הצפונית של החצר זהה בכל פרטיה לפאה הדרומית, אורך של מאה אמה, עשרים עמודים ואדני נחושת, ווים וחשוקים של כסף, וכך שני הצדדים הארוכים של החצר שווים.