שְׁמוֹת כ״ז · י״ב

וְרֹ֤חַב הֶֽחָצֵר֙ לִפְאַת־יָ֔ם קְלָעִ֖ים חֲמִשִּׁ֣ים אַמָּ֑ה עַמֻּדֵיהֶ֣ם עֲשָׂרָ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֖ם עֲשָׂרָֽה׃

במילים פשוטות

הכתוב עובר לרוחב החצר לפאת ים (מערב): קלעים חמישים אמה, עמודיהם עשרה ואדניהם עשרה. אבן עזרא מבאר שרוחב החצר הוא חצי מאורכה, ודן בשאלת מיקום המשכן בתוך החצר. רשב״ם מבאר שלכל חמש אמות של פרישת קלעים היה עמוד אחד, ולכן חמישים אמה כוללות עשרה עמודים. הפאה המערבית של החצר, ברוחב חמישים אמה, קצרה מן הפאות הארוכות ונושאת עשרה עמודים בלבד.
מבוסס על אבן עזרא, רשב״ם · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּפוּתְיָא דְדַרְתָּא לְרוּחַ מַעַרְבָא סְרָדִין חַמְשִׁין אַמִין עַמוּדֵיהוֹן עַשְׂרָא וְסַמְכֵיהוֹן עַשְׂרָא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ורחב. הנה הרוחב חצי האורך, והמפרשים אמרו כי המשכן הושם במרחק חמשים במערב והנה רחבו חמשים, וזהו ורחב חמשים בחמשים, ולפי דעתי כי הטעם שהוא מרוב אורך זויותיו נצבות, כי רחבו בכל צד חמשים ואין טעם להיות פי' חמשים בחמשים מצד החצר, כי לא כפל האורך על הרוחב כמשפט:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

עמודיהם עשרה - לכל חמש אמות של פרישה עמוד אחד.

מקור: ספריא · נחלת הכלל