שְׁמוֹת כ״ו · ז׳

יריעת עזים. מִנּוֹצָה שֶׁל עִזִּים:

לאהל על המשכן. לִפְרֹשׂ אוֹתָן עַל הַיְרִיעוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת:

וְתַעְבֵּד יְרִיעָן מְעַזֵי לִפְרָסָא עַל מַשְׁכְּנָא חֲדָא עֶסְרֵי יְרִיעָן תַּעְבֵּד יָתְהוֹן:

ועשית יריעות עזים לאהל. להיות אהל:

ומלת אותם. תוספת ביאור, כי הוא שבה אל יריעות עזים:

לְאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן. כִּי הַמִּשְׁכָּן לֹא הָיְתָה הַכַּוָּנָה בּוֹ שֶׁיְּאַהֵל, אֲבָל שֶׁיִּהְיוּ הַכְּרוּבִים סָבִיב לְכִסֵּא, שֻׁלְחָן וּמְנוֹרָה.