שְׁמוֹת כ״ו · ל״ה

ושמת את השלחן. שֻׁלְחָן בַּצָּפוֹן, מָשׁוּךְ מִן הַכֹּתֶל הַצְּפוֹנִי שְׁתֵּי אַמּוֹת וּמֶחֱצָה, וּמְנוֹרָה בַדָּרוֹם, מְשׁוּכָה מִן הַכֹּתֶל הַדְּרוֹמִי שְׁתֵּי אַמּוֹת וּמֶחֱצָה, וּמִזְבַּח הַזָּהָב נָתוּן כְּנֶגֶד אֲוִיר שֶׁבֵּין שֻׁלְחָן לַמְּנוֹרָה מָשׁוּךְ קִמְעָא כְּלַפֵּי הַמִּזְרָח, וְכֻלָּם נְתוּנִים מִן חֲצִי הַמִּשְׁכָּן וְלִפְנִים; כֵּיצַד? אֹרֶךְ הַמִּשְׁכָּן מִן הַפֶּתַח לַפָּרֹכֶת עֶשְׂרִים אַמָּה, הַמִּזְבֵּחַ וְהַשֻּׁלְחָן וְהַמְּנוֹרָה מְשׁוּכִים מִן הַפֶּתַח לְצַד מַעֲרָב עֶשֶׂר אַמּוֹת (יומא ל"ג):

וּתְשַׁוִי יָת פָּתוֹרָא מִבָּרָא לְפָרֻכְתָּא וְיָת מְנַרְתָּא לָקֳבֵל פָּתוֹרָא עַל צִדָּא דְמַשְּׁכְּנָא דָרוֹמָא וּפָתוֹרָא תִתֵּן עַל סְטַר צִפּוּנָא:

וְשַׂמְתָּ אֶת הַשֻּׁלְחָן מִחוּץ לַפָּרֹכֶת. אַחַר שֶׁסִּדֵּר אֶת הַכִּסֵּא בִּפְנִים, סִדֵּר לְפָנָיו חוּץ לַפָּרֹכֶת שֻׁלְחָן וּמְנוֹרָה הַבָּאִים לִכְבוֹד יוֹשֵׁב הַכִּסֵּא, וְסִדֵּר אֶת הַמְּנוֹרָה בַּיָּמִין וְהַשֻּׁלְחָן בַּשְּׂמֹאל, כְּאָמְרוֹ (משלי ג:טז) "אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ, בִּשְׂמֹאולָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד".

ושמת את השלחן פרש״‎י מזבח הזהב ממוצע ועומד באמצע ומשוך קמעא כלפי חוץ, פי׳‎ כיון דכתיב המנורה נכח השלחן בעינן דחזו אהדדי כך פי׳‎ ז״‎ל במסכת יומא.

ואת המנרה נכח השלחן להאיר עליו וכן כתוב בפרשת בהעלותך אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות פי׳‎ אל השלחן שהוא מול המנורה יאירו שבעת הנרות.

על צלע המשכן תימנה לעולם אורה מדרום, דוגמא שמש שהולך אל דרום.