וְנָתַתָּ֣ה אֹתָ֗הּ עַל־אַרְבָּעָה֙ עַמּוּדֵ֣י שִׁטִּ֔ים מְצֻפִּ֣ים זָהָ֔ב וָוֵיהֶ֖ם זָהָ֑ב עַל־אַרְבָּעָ֖ה אַדְנֵי־כָֽסֶף׃

ארבעה עמודי שטים. תְּקוּעִים בְּתוֹךְ אַרְבָּעָה אֲדָנִים, וְאוּנְקְלִיּוֹת קְבוּעִין בָּהֵן, עֲקֻמִּים לְמַעְלָה, לְהוֹשִׁיב עֲלֵיהֶן כְּלוֹנָס שֶׁרֹאשׁ הַפָּרֹכֶת כָּרוּךְ בָּהּ, וְהָאוּנְקְלִיּוֹת הֵן הַוָּוִין - שֶׁהֲרֵי כְמִין וָוִין הֵן עֲשׂוּיִים - וְהַפָּרֹכֶת אָרְכָּהּ עֶשֶׂר אַמּוֹת לְרָחְבּוֹ שֶׁל מִשְׁכָּן וְרָחְבָּהּ עֶשֶׂר אַמּוֹת כְּגָבְהָן שֶׁל קְרָשִׁים, פְּרוּסָה בִּשְׁלִישִׁית שֶׁל מִשְׁכָּן, שֶׁיְּהֵא הֵימֶנָּה וְלִפְנִים עֶשֶׂר אַמּוֹת וְהֵימֶנָּה וְלַחוּץ עֶשְׂרִים אַמָּה, נִמְצָא בֵית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים עֶשֶׂר עַל עֶשֶׂר, שֶׁנֶּ' וְנָתַתָּה אֶת הַפָּרֹכֶת תַּחַת הַקְּרָסִים - הַמְחַבְּרִים אֶת שְׁתֵּי חוֹבְרוֹת שֶׁל יְרִיעוֹת הַמִּשְׁכָּן; רֹחַב הַחוֹבֶרֶת עֶשְׂרִים אַמָּה, וּכְשֶׁפְּרָשָׂהּ עַל גַּג הַמִּשְׁכָּן מִן הַפֶּתַח לַמַּעֲרָב, כָּלְתָה בִּשְׁנֵי שְׁלִישִׁי הַמִּשְׁכָּן, וְהַחוֹבֶרֶת הַשֵּׁנִית כִּסְּתָה שְׁלִישׁוֹ שֶׁל מִשְׁכָּן, וְהַמּוֹתָר תָּלוּי לַאֲחוֹרָיו לְכַסּוֹת אֶת הַקְּרָשִׁים:

וְתִתֵּן יָתַהּ עַל אַרְבְּעָא עַמוּדֵי שִׁטִין מְחַפְּיָן דַהֲבָא וָוֵיהוֹן דַהֲבָא עַל אַרְבְּעָא סַמְכֵי דִכְסָף:

וויהם - כעין מזלג קבועים בעמודים, להכניס בהם שפת הפרוכת מלמעלה.

על ארבעה עמודי שטים עמודים אלו היו עומדים בתוך אויר רחבו של משכן לפי שאין בכך שום טירוד ודוחק שאין נכנס ויוצא שמה רק כהן גדול ד׳‎ פעמים ביום אחד בשנה אבל לפתח המשכן היו חמשה עמודים שנים מהם אחד כנגד כותל דרומי והאחד כנגד כותל צפוני והשלישי כנגד אויר חללו של משכן לפי שנכנסין ויוצאין בו תדיר ואם יהיו שם יותר משלשה עמודים הם טורדים ודוחקים הנכנסים והיוצאים. וי״‎מ הטעם שלא היו לפרכת רק ד׳‎ עמודים לפי שהיה נתון בין שתי כותלי המשכן ויכולין לתת הקלונס שהפרוכת תלוי בו על ראש שני כותלי המשכן לצפון ולדרום אבל למסך שהיה נתון תחת אויר השמים ולא היו כותלים לצדיו כמו שהיה לפרכת הוצרך לו חמשה עמודים, ולא סבירא דא״‎כ מה היו משמשים העמודים שפרש״‎י ואונקלאות קבועות בהם וכו'. אלא ראשון עיקר.