וְעָשִׂ֥יתָ אֶת־הַקְּרָשִׁ֖ים לַמִּשְׁכָּ֑ן עֶשְׂרִ֣ים קֶ֔רֶשׁ לִפְאַ֖ת נֶ֥גְבָּה תֵימָֽנָה׃

לפאת נגבה תימנה. אֵין פֵּאָה זוֹ לְשׁוֹן מִקְצוֹעַ, אֶלָּא כָּל הָרוּחַ קְרוּיָה פֵּאָה, כְּתַרְגּוּמוֹ: לְרוּחַ עֵבַר דָּרוֹמָא:

וְתַעְבֵּד יָת דַפַּיָא לְמַשְׁכְּנָא עַסְרִין דַפִּין לְרוּחַ עֵבַר דְרוֹמָא:

ועשית. הנה לא נכתב כמה עובי הקרש, והראשונים אמרו שהיה אמה א"כ הוא כותל הדרומי היה שלשים אמות וככה הצפוני, והנה לא נשאר בכותל המערבי רק רחב שמונה אמות, וצריכים אנו לשום שם שמונה קרשים אולי הוצרכו לאמה, כי היה העובי אמה בעבור הבריח התיכון הנכנס בתוך הקרש, ועל דעת רבינו שלמה כי במעשה נס היה עומד כי על דרך הפשט שלשה בריחים תיכונים הם, וככה כתוב מן הקצה אל הקצה לא אל הקצות ואם קבלה היא שהעובי היה כך נשמע ונקבל, ואם דרך סברא יש תיקון אחר, כי השנים הבריחים הם עליונים, גם השפלים הם עד חצי הקיר והבריח התיכון שהובא בתוך הקרשים יהיה מבריח מן הקצה אל הקצה וכמוהו לעשות בתוך התכלת ובתוך הארגמן (למטה לט ג) וכן הפעמונים בתוך הרמונים (שם שם כה) ולולי זה לא היו מצפים הבריחים התיכונים זהב, ואם נאמר כי לא ידענו כמה עובי הקרש יש לנו לתקן המערב איך היתה, והנה בתחלה היו מתקנים פאת מערב, כי השנים הקרשים שהם למקצועות המשכן שפירושו כמו זויות וככה היה חצי מקצוע החצר כי היה כצורת מרובע ארוך, והנה יש לנו מקצעות, ואלה השנים הקרשים לבדם שהם במקצעות אינם כמדת הקרשים הנזכרים על כן הבדילם הכתוב, ואמר כן יהיה לשניהם לבדם לא הקרשים האחרים, ובאלה שנים קרשים הם מקימין המשכן, והיו הששה קרשים באמצע, והנה רוחב המשכן עשר אמות ולא ידענו אם היו קרשי המקצעות מרובעות או עגולות כי אין לנו רק אמה אחת, ועל הדרך שאמר רבינו שלמה לא תהיינה אלה הקרשים בטור שוה, כי חצי אמה יהיה בפנים כי קרש הוא ואינו בגד, ואחר כן ישימו קרשי צפון ודרום והנה יצא חוץ מן המשכן כפי עובי הקרש על כן יהיה כנגד עמוד פתח המשכן, ובחצי יריעות עזים יהיה התיקון: