שְׁמוֹת כ״ו · י״ז

שְׁתֵּ֣י יָד֗וֹת לַקֶּ֙רֶשׁ֙ הָאֶחָ֔ד מְשֻׁ֨לָּבֹ֔ת אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָ֑הּ כֵּ֣ן תַּעֲשֶׂ֔ה לְכֹ֖ל קַרְשֵׁ֥י הַמִּשְׁכָּֽן׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הכתוב מתאר את מבנה הקרש: שתי ידות לקרש האחד, ״משולבות אשה אל אחותה״, וכן לכל קרשי המשכן. רש״י מבאר שהיה חורץ את הקרש מלמטה באמצעו בגובה אמה, ומניח רבע רוחבו מכאן ורבע מכאן, ואלו הן ה״ידות״, והחריץ באמצע הוא חצי רוחב הקרש. ידות אלו נכנסו לתוך האדנים. אבן עזרא מבאר ש״ידות״ הוא מגזרת יד, ושהמילה ״משולבות״ אין לה מקבילה במקרא אלא בביטוי ״בין השלבים״. הידות שבתחתית כל קרש נועדו לתקוע אותו ביציבות באדני הכסף שתחתיו.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

שתי ידות לקרש האחד. הָיָה חוֹרֵץ אֶת הַקֶּרֶשׁ מִלְּמַטָּה בְּאֶמְצָעוֹ בְּגֹבַהּ אַמָּה, וּמַנִּיחַ רְבִיעַ רָחְבּוֹ מִכָּאן, וּרְבִיעַ רָחְבּוֹ מִכָּאן, וְהֵן הֵן הַיָּדוֹת, וְהֶחָרִיץ חֲצִי רֹחַב הַקֶּרֶשׁ בָּאֶמְצַע, וְאוֹתָן הַיָּדוֹת מַכְנִיס בָּאֲדָנִים שֶׁהָיוּ חֲלוּלִים, וְהָאֲדָנִים גָּבְהָן אַמָּה וְיוֹשְׁבִים רְצוּפִים אַרְבָּעִים זֶה אֵצֶל זֶה, וִידוֹת הַקֶּרֶשׁ הַנִּכְנָסוֹת בַּחֲלַל הָאֲדָנִים חֲרוּצוֹת מִשְּׁלֹשָׁה צִדֵּיהֶן - רֹחַב הֶחָרִיץ כְּעֹבִי שְׂפַת הָאֶדֶן - שֶׁיְּכַסֶּה הַקֶּרֶשׁ אֶת כָּל רֹאשׁ הָאֶדֶן, שֶׁאִם לֹא כֵן, נִמְצָא רֶוַח בֵּין קֶרֶשׁ לְקֶרֶשׁ כְּעֹבִי שְׂפַת שְׁנֵי הָאֲדָנִים, שֶׁיַּפְסִיקוּ בֵּינֵיהֶם, וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר וְיִהְיוּ תֹאֲמִים מִלְּמַטָּה, שֶׁיַּחֲרֹץ אֶת צִדֵּי הַיָּדוֹת כְּדֵי שֶׁיִּתְחַבְּרוּ הַקְּרָשִׁים זֶה אֵצֶל זֶה:

משלבת. עֲשׂוּיוֹת כְּמִין שְׁלִיבוֹת סֻלָּם, וּמֻבְדָּלוֹת זוֹ מִזּוֹ, וּמְשֻׁפִּין רָאשֵׁיהֶם לִכָּנֵס בְּתוֹךְ חֲלַל הָאֶדֶן כִּשְׁלִיבָה הַנִּכְנֶסֶת בְּנֶקֶב עַמּוּדֵי הַסֻּלָּם:

אשה אל אחתה. מְכֻוָּנוֹת זוֹ כְנֶגֶד זוֹ, שֶׁיִּהְיוּ חֲרִיצֵיהֶם שָׁוִים זוֹ כְמִדַּת זוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ שְׁתֵּי יָדוֹת זוֹ מְשׁוּכָה לְצַד פְּנִים וְזוֹ מְשׁוּכָה לְצַד חוּץ בְּעֹבִי הַקֶּרֶשׁ שֶׁהוּא אַמָּה, וְתַרְגּוּם שֶׁל יָדוֹת צִירִין, לְפִי שֶׁדּוֹמוֹת לְצִירֵי הַדֶּלֶת הַנִּכְנָסִים בְּחֹרֵי הַמִּפְתָּן:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

תַּרְתֵּין צִירִין לְדַפָּא חַד מְשַׁלְבִין חֲדָא לָקֳבֵל חֲדָא כֵּן תַּעְבֵּד לְכֹל דַפֵּי מַשְׁכְּנָא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

שתי ידות. מגזרת יד:

משלבת. אין לו אח, כי אם בין השלבים (מ"א ז כט):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

שתי ידות לקרש האחד - חרוצים היו הקרשים באמצעיתן להניח שתי ידות בהן.

משלבת - הידות זה כנגד זה וכל סביב הידות היה הקרש חרוץ מכל צד, כדי שיכנסו הידות של כל קרש וקרש בתוך שני אדנים שתחת הקרש האחד, וגם האדנים היו חלולים להכניס בהן הידות.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

שתי ידות לקרש האחד כל יד ויד חרוץ מארבעה צדדין כדי שיהיו שפתי הקרש שוין לשפתי האדן לפנים ולחוץ. ומה שפרש״‎י חרוצות משלשה צדיהן היינו מצד חוץ ומצד פנים ומצד שכנגד הקרש האחד שהרי החריץ שבאמצע הקרש אינו קרוי חריץ היד אלא חריץ הקרש.

אשה אל אחתה מה שפרש״‎י בעובי הקרש שהוא אמה נפקא לן הא משני קרשים שבמקצועות.

מקור: ספריא · נחלת הכלל