שְׁמוֹת כ״ו · י״א

וְעָשִׂ֛יתָ קַרְסֵ֥י נְחֹ֖שֶׁת חֲמִשִּׁ֑ים וְהֵבֵאתָ֤ אֶת־הַקְּרָסִים֙ בַּלֻּ֣לָאֹ֔ת וְחִבַּרְתָּ֥ אֶת־הָאֹ֖הֶל וְהָיָ֥ה אֶחָֽד׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

הכתוב מצווה לעשות חמישים קרסי נחושת, להביא את הקרסים בלולאות ולחבר את האוהל כדי שיהיה אחד. אבן עזרא מבאר את ההבדל בין שתי השכבות: קרסי המשכן שמתחת נעשו מזהב מפני שהמשכן הוא הנכבד, ואילו קרסי האוהל העליון נעשו מנחושת, מפני שהאוהל הוא כעין מכסה ואין קרסיו נראים לעין, שכן שני מכסים נוספים פרושים מעליו. עשיית הקרסים מן הנחושת הפשוטה יותר מתאימה לשכבה החיצונית המגינה, שאינה למראה אלא לכיסוי.
מבוסס על אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְתַעְבֵּד פּוּרְפִין דִנְחָשָׁא חַמְשִׁין וְתָעֵיל יָת פּוּרְפַיָא בַּעֲנוּבַיָא וּתְלָפֵף יָת מַשְׁכְּנָא וִיהֵי חָד:

Onkelos Exodus

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ועשית. קרסי המשכן זהב כי הוא נכבד:

והאהל כמו מכסה, על כן קרסיו נחשת ואינם נראים כי ב' מכסים על האהל:

Piotrkow, 1907-1911