שְׁמוֹת כ״ה · ח׳

ועשו לי מקדש. וְעָשׂוּ לִשְׁמִי בֵּית קְדֻשָּׁה:

וְיַעְבְּדוּן קֳדָמַי מִקְדְשָׁא וְאַשְׁרֵי שְׁכִנְתִּי בֵּינֵיהוֹן:

ועשו. נקרא מקדש בעבור היותו משכן השם הקדוש:

מקדש - ל' מועד שמתקדש ומזדמן אליהם לדבר מובן כדכתיב: ונועדתי שמה לבני ישראל.

וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם. כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ וְכוּ'. אֶשְׁכּוֹן בֵּינֵיהֶם לְקַבֵּל תְּפִלָּתָם וַעֲבוֹדָתָם בְּאוֹתוֹ הָאֹפֶן שֶׁאֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ שְׁכִינָתִי בָּהָר עַל הַכַּפֹּרֶת בֵּין שְׁנֵי הַכְּרוּבִים, עִם תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְעִם תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו. כִּי אָמְנָם תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן תּוֹרֶה עַל כְּרוּבִים, שֶׁהֵם שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ (ישעיהו ו:ב) הַנִּרְאִים לַנְּבִיאִים, וּמֵהֶם בַּקֹּדֶשׁ, וּמֵהֶם בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, בִּשְׁנֵי מַחְבְּרֹת מְחֻבָּרוֹת בִּקְרָסִים לִהְיוֹת לַאֲחָדִים לַעֲבוֹדַת בּוֹרְאָם. וְכֵן רָאוּי שֶׁיִּהְיוּ בְיִשְׂרָאֵל כָּל קְדוֹשָׁיו מְחֻבָּרִים אֶל הֶהָמוֹן לְהָבִין וּלְהוֹרוֹת. וּבְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים נָתַן הַתּוֹרָה תּוֹךְ גּוּף מְצֻפֶּה זָהָב מִבַּיִת וּמִחוּץ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בָּזֶה (יומא עב:) כָּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאֵין תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ אֵינוֹ תַּלְמִיד חָכָם. וְעַל אוֹתוֹ הַגּוּף שֶׁהוּא הָאָרוֹן נָתַן כַּפֹּרֶת כֻּלּוֹ זָהָב, מוֹרֶה עַל צֶלֶם אֱלֹהִים בִּלְתִּי מְחֻבָּר עִמּוֹ כְּלָל. וְכֵן כְּרוּבִים פְּנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו מוֹרִים עַל פְּעֻלַּת הַמְצָאַת הַמֻּשְׂכָּל וְקַבָּלָתוֹ, וְזֶה בְּהַבִּיט אֶל הַתּוֹרָה, כְּאָמְרוֹ "אֶל הַכַּפֹּרֶת יִהְיוּ פְּנֵי הַכְּרֻבִים", וּבָזֶה הֵם פֹּרְשִׂים כְּנָפַיִם לְמַעְלָה, כְּאָמְרוֹ "אֹרַח חַיִּים לְמַעְלָה לְמַשְׂכִּיל" (משלי טו:כד), וּבָזֶה יִתְעַשֵּׁת הָאֱלֹהִים לָנוּ כְּאָמְרוֹ "וְאֶל זֶה אַבִּיט" (ישעיהו סו:ב).

וְכֵן תַּעֲשׂוּ. אַתֶּם, כְּדֵי שֶׁאֶשְׁכּוֹן בְּתוֹכְכֶם לְדַבֵּר עִמְּךָ וּלְקַבֵּל תְּפִלַּת וַעֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל, לֹא כְּמוֹ שֶׁהָיָה הָעִנְיָן קֹדֶם הָעֵגֶל, כְּאָמְרוֹ "בְּכָל הַמָּקוֹם כוּ' אָבֹא אֵלֶיךָ" (שמות כ:כא).

ועשו לי מקדש לשון בית מועד כמו התקדשו למחר וכן כתוב ונועדתי לבני ישראל.

וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה קְרָאוֹ מִקְדָּשׁ, וְתֵיכֶף חָזַר בּוֹ וּקְרָאוֹ מִשְׁכָּן, דִּכְתִיב אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן.

וְנִרְאֶה כִּי אָמְרוֹ וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ הִיא מִצְוַת עֲשֵׂה כּוֹלֶלֶת כָּל הַזְּמַנִּים, בֵּין בַּמִּדְבָּר בֵּין בִּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ בְּכָל זְמַן שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל שָׁם לְדוֹרוֹת. וּצְרִיכִין הָיוּ יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת כֵּן אֲפִלּוּ בַּגָּלֻיּוֹת, אֶלָּא שֶׁמָּצִינוּ שֶׁאָסַר ה׳ כָּל הַמְּקוֹמוֹת מֵעֵת שֶׁנִּבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כְּאָמְרוֹ (דברים יב:ט) ״כִּי לֹא בָאתֶם עַד עָתָּה אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה״. וְלָזֶה לֹא אָמַר ״וְעָשׂוּ מִשְׁכָּן״ שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁמָע שֶׁעַל אוֹתוֹ זְמַן לְבַד נֶאֶמְרָה מִצְוָה זוֹ. וְאַחַר שֶׁצִּוָּה דֶּרֶךְ כְּלָל, אָמַר פְּרָט הַנַּעֲשֶׂה בַּמִּדְבָּר שֶׁאֵינוֹ מָקוֹם לִבְנוֹת בּוֹ בִּנְיַן אֲבָנִים, שֶׁיַּעֲשֶׂה מִשְׁכָּן כַּסֵּדֶר הָאָמוּר. וְתִמְצָא שֶׁכָּתַב רַמְבָּ״ם בְּפֶרֶק א׳ מֵהִלְכוֹת בֵּית הַבְּחִירָה: מִצְוַת עֲשֵׂה לַעֲשׂוֹת בַּיִת לַה׳ דִּכְתִיב ״וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ״, עַד כָּאן, וְטַעְמוֹ הוּא מִשִּׁנּוּי הַלָּשׁוֹן כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ. עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ כִּי מֵעֵת שֶׁעוֹשִׂים אוֹתוֹ לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּאָמְרוֹ ״לִי״, הֲגַם שֶׁעֲדַיִן לֹא שָׁרְתָה בּוֹ שְׁכִינָה, הֲרֵי הוּא מִקְדָּשׁ וְדִין קֹדֶשׁ יֵשׁ לוֹ.

וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם. וְלֹא אָמַר ״בְּתוֹכוֹ״, לוֹמַר שֶׁהַמָּקוֹם אֲשֶׁר יַקְדִּישׁוּ לְשָׁכְנוֹ יִהְיֶה בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיַּקִּיפוּ הַמִּשְׁכָּן בְּאַרְבָּעָה דְּגָלִים. וְאוּלַי כִּי דְּבָרִים אֵלּוּ הֵם תְּשׁוּבָה לְמַה שֶׁחָשְׁקוּ יִשְׂרָאֵל (במדבר רבה ב,ה) בִּרְאוֹתָם בְּהַר סִינַי שֶׁהָיָה בָּרוּךְ הוּא מֻקָּף בְּדִגְלֵי הַמַּלְאָכִים וְהוּא אוֹת בְּתוֹכָם, וְחִשְׁקוֹ אַהַב לִהְיוֹת כֵּן בְּתוֹכָם, וְלָזֶה בָּאָה הַתְּשׁוּבָה מִבּוֹחֵן לְבָבוֹת וְאָמַר וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי כְּמוֹ כֵן בְּתוֹכָם.