שְׁמוֹת כ״ה · מ׳

וּרְאֵ֖ה וַעֲשֵׂ֑ה בְּתַ֨בְנִיתָ֔ם אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה מׇרְאֶ֖ה בָּהָֽר׃ {ס}

במילים פשוטות

וראה ועשה בתבניתם אשר אתה מראה בהר. רש״י מבאר ש״וראה ועשה״ - ראה כאן בהר את התבנית שאני מראה אותך, מגיד שנתקשה משה במעשה המנורה עד שהראה לו הקדוש ברוך הוא מנורה של אש. אבן עזרא מבאר שמעשה המנורה צריך חכמה ולראות במראה הלב איך יעשה מככר אחד את כל הכלים, ומאריך בדקדוק המילה ״מָראה״. הכתוב חותם את הפרק בהוראה לעשות את הכלים לפי התבנית שהראה ה' למשה בהר. בכך מודגש שוב עיקרון הדיוק בעשיית כלי המשכן: הכול ייעשה בהתאם לדגם האלוקי שמשה רואה. חז״ל למדו שמשה התקשה במיוחד בהבנת מבנה המנורה, עד שה' הראה לו מנורה של אש. הוראה זו, החוזרת על הצורך לעשות ״בתבניתם״, מדגישה שלכלי המשכן צורה מהותית שנמסרה מן השמים, ושיש לעשותם בנאמנות מוחלטת לדגם שהתגלה למשה.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

וראה ועשה. רְאֵה כָאן בָּהָר תַּבְנִית שֶׁאֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ, מַגִּיד שֶׁנִּתְקַשָּׁה מֹשֶׁה בְמַעֲשֵׂה הַמְּנוֹרָה עַד שֶׁהֶרְאָה לוֹ הַקָּבָּ"ה מְנוֹרָה שֶׁל אֵשׁ (שם כ"ט):

אשר אתה מראה. כְּתַרְגּוּמוֹ דְּאַתְּ מִתְחֲזֵי בְּטוּרָא; אִלּוּ הָיָה נָקוּד מַרְאֶה, בְּפַתָּח, הָיָה פִּתְרוֹנוֹ אַתָּה מַרְאֶה לַאֲחֵרִים, עַכְשָׁו שֶׁנָּקוּד חֲטַף קָמָץ, פִּתְרוֹנוֹ דְּאַתְּ מִתְחֲזֵי - שֶׁאֲחֵרִים מַרְאִים לְךָ (שֶׁהַנִּקּוּד מַפְרִיד בֵּין עוֹשֶׂה לְנַעֲשֶׂה):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַחֲזֵי וַעֲבֵיד כִּדְמוּתְהוֹן דִאַתְּ מִתְחֲזִי בְּטוּרָא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

וראה. כי צריך מעשה המנורה לחכמה ולראות במראה הלב, איך יעשה מככר אחד כל הכלים:

מלת מָרְאָה זרה ואיננה כדרך, מושלך (ש"ב כ כא) כי אין פעול למלת ראה כי אם נראה לבדה והיה כן בעבור כי הרואה אינו פועל רק מקבל דמות, ובעל התולדות יבין זה, ולפני שאדבר על המשכן שגם הוא היה יריעות כרובים אתן לך עיקר שתסמוך עליו:

אמר אברהם המחבר כל יש על שני דרכים, האחד שהוא גוף שיש לו אורך ורוחב ועומק והנה שש פאות, מהאורך יבאו פנים ואחור, ומהרוחב ימין ושמאל, ומהגבוה מעלה ומטה, ויש יש שאינו גוף, והם מלאכי השם הקדושים, גם נשמת האדם, ואלה השנים דרכים השם בראם לבדו, ואין יכולת בנברא לברוא עצם שיהיה גוף אף יש שאיננו גוף והוא נכבד יותר, גם אין בו כח להכחידו עד שיעדר ולא יהיה יש ויש דבר סמוך על יש ונשען עליו ולא ימצא לבדו והיא הצורה גם היא על שני דרכים, האחת עומדת ולא תסור כצורת הקדושים, והחכמה בנשמה, גם בגופות כחום האש וליחות המים, והדרך האחר מקרים, אינם עומדים, רק מתהפכים ונחלפים וסרים ונעדרים וכאלה יכול האדם לעשות על כן השם הנכבד לא יתכן שיהיה לו דמות ותמונה לא עומדת ולא נעדרת, כי השם ברא עצם כל דבר, כי כל צורה עומדת או מקרה, ואתן לך משל אחד קדרות הלבנה כשנכנס צל הארץ בינה השמש בראש התלי או בזנבו, ואתן לך משל אחר ידענו כי כח הנשמה בכל הגוף ויש מקומות בגוף האדם שיש בהם מהחבלים היוצאים מן המוח שירגישו יותר מהאחרים, כמו העינים והאזנים, כי העצמות גם הכבד לא ירגישו והנה הלב קבל כח הנשמה יותר מכל איברי הגוף, על כן היו איברים רבים משרתים לו, וככה השם הנכבד, ידענו כי כבודו מלא כל העולם, רק יש מקומות שיראה כח השם בו יותר ממקומות אחרים, ובעבור שני דברים האחד כפי מתכונות תולדות המקבל, והשני כפי כח עליון שהוא על ראש המקבל, על כן נבחר מקום בית המקדש, ואם נתן לך השם חכמה בלבך תבין סוד הארון והכפורת והכרובים שהם פורשי כנפים ומחוץ לפרוכת דבר המנורה ומזבח הקטרת והשלחן ומחוץ לפתח המשכן מזבח העולה ואת כל כליו, ואת הכיור ואת כנו, ואלה הדברים הם כבוד אלהים ובעבור זה רמזתי לך, כי יש בדורנו אנשים חכמים בעיניהם אולי יהתלו על דברי, והיודע סוד נשמתו ומתכונת גופו, יוכל לדעת דברי העולם העליון כי האדם דמות עולם קטן, והוא היה סוף בריאתו בארץ, וסימן לדבר בגדול החל ובקטן כלה והגאון הזכיר כי שמונה עשר דברים הם במשכן שהוא עולם אמצעי וכמוהם בעולם העליון, וככה העולם הקטן, הנה הכלל כל כרוב, נעשה לקבל כח העליון, גם בעבור שילמוד המשכיל ואין צורך להאריך:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

מראה - ל' מופעל ע"י אחרים. אמושטרי"ץ בלע"ז.

אשר אתה מראה - ממש הראו לו תבנית המנורה אמושטרי"ץ בלע"ז. אבל לה' הנראה אליו (אליך מעצמו פובדו"ץ בלע"ז.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

וראה ועשה בתבניתם בב״‎ית ועשה ככל אשר אתה מראה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל