שְׁמוֹת כ״ה · ל״ג

שְׁלֹשָׁ֣ה גְ֠בִעִ֠ים מְֽשֻׁקָּדִ֞ים בַּקָּנֶ֣ה הָאֶחָד֮ כַּפְתֹּ֣ר וָפֶ֒רַח֒ וּשְׁלֹשָׁ֣ה גְבִעִ֗ים מְשֻׁקָּדִ֛ים בַּקָּנֶ֥ה הָאֶחָ֖ד כַּפְתֹּ֣ר וָפָ֑רַח כֵּ֚ן לְשֵׁ֣שֶׁת הַקָּנִ֔ים הַיֹּצְאִ֖ים מִן־הַמְּנֹרָֽה׃

במילים פשוטות

שלושה גביעים משוקדים בקנה האחד כפתור ופרח, ושלושה גביעים משוקדים בקנה האחד כפתור ופרח, כן לששת הקנים היוצאים מן המנורה. רש״י מבאר ש״משוקדים״ כתרגומו - מצוירים היו, כדרך שעושים לכלי כסף וזהב, ״שלושה גביעים״ בולטים מכל קנה, ו״כפתור ופרח״ היה לכל קנה. אבן עזרא מביא את דעת הגאון ש״משוקדים״ כדמות שקדים, ואת דעתו שהוא מגזרת ״לשקוד״. הכתוב מפרט את הקישוטים על קני המנורה: גביעים, כפתורים ופרחים. בכך מתוארת מלאכת האמנות שבמנורה: כל אחד מששת הקנים מעוטר בשלושה גביעים מצוירים, כפתור ופרח. עיטורים אלה, בצורת גביעים, כפתורים ופרחים, מעניקים למנורה את יופיה המיוחד. הפירוט המדוקדק של הקישוטים בכל קנה מדגיש את ההשקעה האמנותית הרבה במנורה, שהיא מן הכלים המורכבים ביותר לעשייה במשכן.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

משקדים. כְּתַרְגּוּמוֹ, מְצֻיָּרִים הָיוּ, כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂין לִכְלֵי כֶסֶף וְזָהָב שֶׁקּוֹרִים נייל"יר בְּלַעַז:

שלשה גבעים. בּוֹלְטִין מִכָּל קָנֶה וְקָנֶה:

כפתר ופרח. הָיָה לְכָל קָנֶה וְקָנֶה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

תְּלָתָא כַלִידִין מְצַיְרִין בְּקַנְיָא חַד חֵזוּר וְשׁוֹשַׁן וּתְלָתָא כַלִידִין מְצַיְרִין בְּקַנְיָא חַד חֵזוּר וְשׁוֹשָׁן כֵּן לְשִׁתָּא קְנִין דְנָפְקִין מִן מְנַרְתָּא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

שלשה גבעים. אמר הגאון כי משקדים כדמות שקדים, והנכון שהוא מגזרת לשקוד על דלתותי (משלי ח לד):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

שלשה גבעים - חלולים כמין כוסות גומות גומות בקנה.

משקדים - כעין שקדים של בליטות בכותלי הגביעים, כעין שעושים כלי כסף מצויירים בליטות כעין כפות או כעין תפוחים שקורין קולייר"ץ בלע"ז. ושוב שמעתי שכן מפרשים בנרבונא. אמונדלי"ץ בלע"ז לשון שקדים.

כפתר ופרח - באמצע כל קנה לנוי.

מקור: ספריא · נחלת הכלל