שְׁמוֹת כ״ה · כ״ד

זר זהב. סִימָן לְכֶתֶר מַלְכוּת, שֶׁהַשֻּׁלְחָן שֵׁם עֹשֶׁר וּגְדֻלָּה, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים שֻׁלְחַן מְלָכִים:

וְתַחֲפֵי יָתֵהּ דְהַב דְכֵי וְתַעְבֵּד לֵהּ זֵיר דִדְהַב סְחוֹר סְחוֹר:

וצפית אתו זהב מלמעלה ומלמטה ועדיין היו פני עובי עץ השלחן נראים לכך נאמר ועשית לו זר זהב סביב כמין צירקל״‎א בלע״‎ז לכסות עובי השלחן.

וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר. רַבֵּינוּ בְּחַיֵּי עָשָה רֶמֶז מִמִּלַּת ״זָהָב״ עַל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן: ז׳ הַיְינוּ בִּרְכַּת הַזָּן, ה׳ הַיְינוּ בִּרְכַּת הָאָרֶץ, ב׳ בִּרְכַּת בּוֹנֵה. ״וְעָשִׂיתָ לּוֹ זֵר זָהָב סָבִיב״ (שמות כה:כה) - בְּכָל מַה שֶּׁיַּזְמִין לוֹ ה׳ לֶאֱכוֹל מִשֻּׁלְחָן גָּבוֹהַּ, יְדַמֶּה בְּנַפְשׁוֹ כְּאִלּוּ הוּא מֶלֶךְ בַּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ מִדַּת הַהִסְתַּפְּקוּת. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות ו ה): ״וְאַל תִּתְאַוֶּה לְשֻׁלְחָנָם שֶׁל מְלָכִים, כִּי שֻׁלְחָנְךָ גָּדוֹל מִשֻּׁלְחָנָם וְכִתְרְךָ גָּדוֹל מִכִּתְרָם״.