שְׁמוֹת כ״ה · י״ז

כפרת. כִּסּוּי עַל הָאָרוֹן, שֶׁהָיָה פָּתוּחַ מִלְמַעְלָה וּמַנִּיחוֹ עָלָיו כְּמִין דַּף:

אמתים וחצי ארכה. כְּאָרְכּוֹ שֶׁל אָרוֹן, וְרָחְבָּהּ כְּרָחְבּוֹ שֶׁל אָרוֹן, וּמֻנַּחַת עַל עֹבִי הַכְּתָלִים אַרְבַּעְתָּם, וְאַעַ"פִּ שֶׁלֹּא נָתַן שִׁעוּר לְעָבְיָהּ, פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁהָיָה עָבְיָהּ טֶפַח (סוכה ה'):

וְתַעְבֵּד כַּפֻּרְתָּא דִדְהַב דְכֵי תַּרְתֵּין אַמִין וּפַלְגָא אֻרְכַּהּ וְאַמְתָא וּפַלְגָא פְּתָיַהּ:

ועשית כפרת. כדמות מכסה, ואמר יפת כי כמוהו לכפר עליו (ויקרא א ד) כמו כסוי חטאה (תה' לב א), ולפי דעתי שמלת לכפר עליו, מגזרת כופר, והנה זה מפורש, ונתנו איש כפר נפשו (למטה ל יב), ושם כתוב לכפר על נפשותיכם (שם שם טו), ועובי הכפרת לא נזכר:

כפרת - ל' כיסוי.

אמתים וחצי ארכה וגו' - כמדת ארכו ורחבו של ארון.

ועשית כפרת לא נתנה התורה מדה בעובי הכפרת לפי שלא היה נראה שגבהו של דופן חיצוני של ארון מכסהו.

וְעָשִׂיתָ כַפֹּרֶת. כִּסּוּי מִלְמַעְלָה, רֶמֶז שֶׁצָּרִיךְ לְכַסּוֹת סוֹדוֹת הַתּוֹרָה שֶׁלֹּא לְגַלּוֹתָם בָּרַבִּים, כִּי דְּבָרִים שֶׁכִּסָּה עַתִּיק יוֹמִין אַל תְּגַלֶּה אוֹתָם. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי יא יג) ״וְנֶאֱמַן רוּחַ מְכַסֶּה דָבָר״, וּכְתִיב (שם כה ב) ״כְּבוֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר״. וּשְׁנֵי כְּרוּבִים בִּדְמוּת מַלְאָכִים שֶׁנִּקְרְאוּ כְּרוּבִים, וּבִדְמוּת יְלָדִים קְטַנִּים, לְהוֹרוֹת שֶׁאִם הָרַב דּוֹמֶה לְמַלְאַךְ ה׳ צְבָאוֹת וְהוּא נָקִי מִן הַחֵטְא כְּתִינוֹק בֶּן שָׁנָה, אָז יְבַקְשׁוּ תּוֹרָה מִפִּיהוּ. וְצָרִיךְ לִהְיוֹת נָקִי מֵאֱלֹהִים וְאָדָם, כִּי לָצֵאת יְדֵי שָׁמַיִם הָיוּ הַכְּרוּבִים פֹּרְשֵׂי כְּנָפַיִם לְמַעְלָה, וְלָצֵאת יְדֵי הַבְּרִיּוֹת הָיוּ פְּנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו, הַמּוֹרֶה גַּם אֶל הַשָּׁלוֹם הַנִּתָּן לְאוֹהֲבֵי הַתּוֹרָה, וְהָיוּ יַחְדָּו תּוֹאֲמִים בְּשָׁלוֹם וְרֵעוּת. ״אֶל הַכַּפֹּרֶת יִהְיוּ פְּנֵי הַכְּרוּבִים״, שֶׁכָּל מְגַמַּת פְּנֵיהֶם יִהְיֶה אֶל הַתּוֹרָה שֶׁבָּאָרוֹן, לֹא כְּאוֹתָן אֲשֶׁר הֵמָּה חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְדוֹרְשִׁים לִכְבוֹד עַצְמָם וְלֹא לִכְבוֹד הַתּוֹרָה.