וְנָתַתָּ֖ אֶל־הָאָרֹ֑ן אֵ֚ת הָעֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֥ר אֶתֵּ֖ן אֵלֶֽיךָ׃

ונתת אל הארן. כְּמוֹ בָּאָרוֹן:

העדת. הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא לְעֵדוּת בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם שֶׁצִּוִּיתִי אֶתְכֶם מִצְווֹת הַכְּתוּבוֹת בָּהּ:

וְתִתֵּן בַּאֲרוֹנָא יָת סַהֲדוּתָא דִי אֶתֵּן לָךְ:

ונתת. הלוחות הם העדות כאילו הם כמו שטר כתובה, והם לוחות הברית והעד הנאמן, ויקח ויתן את העדות אל הארון (למטה מ כ) ועוד כי לא כתב משה ספר תורה, וספר התורה שמוהו הכהנים מצד ארון ברית ה' מחוץ, ועוד כתיב אין בארון רק שני לוחות אבנים (מ"א ח ט) ומחלוקת היא, יש לשאול, הנה הכתוב אמר למשה, ונתת אל אל הארון הלוחות אשר אתן אליך, וכתוב ויתן אל משה ככלותו לדבר אתו (למטה לא יח) והנה שברם ולא מלא מצות השם, ויש להשיב אולי בעבור זה אמרו חכמינו כי שברי הלוחות הן מונחים בארון ואין הכתוב מכחיש דבריהם, כי הראשונים והאחרונים לוחות הברית הם, ועוד נוכל להשיב כי הכתוב לא דבר רק על הלוחות השניות, ואין טענה ממלת, אשר אתן אליך (פ' כא) כי הנה כתוב גם עליהם ויתנם ה' אלי (דבר' י ד), ועוד הנה לא מצאנו שיאמר השם למשה שיעשה הארון וישם שם הלוחות הראשונות, כי השם יודע כי ישברם משה, רק אמר על הלוחות שפסלם משה ועשית לך ארון עץ (שם שם א), וקדמונינו אמרו כי אין זה הארון שעשה בצלאל ונכון הוא, ועל דרך המשפט אינו רחוק בעיני, כי על הארון שעשה בצלאל ידבר, וכן כתוב ועשו ארון עצי שטים (למעלה פ' י), ואין טעם לשאול אנה היו מושמים אלה הלוחות עד שהוקם המשכן, כי אין צורך להזכיר זה, והוצרכתי לפירוש הזה בעבור שהזכיר ואשים את הלוחות בארון אשר עשיתי (דבר' י ה), והנה אם אמרנו כי יספר המעשה כאשר היה אעפ"י שלא נדע טעם למה יזכיר זה, והנה מה נעשה בכתוב אח"כ, ויהיו שם כאשר צוני (שם) וזה לאות כי ידבר על הלוחות ששם משה בארון הברית, והם שם עד היום הזה, וזה טעם ויהיו שם עד היום הזה (מ"א ח ח) גם לאות ולעד כי ספר התורה לא היה בארון כי בתחלה שם הלוחות בארון, ואח"כ הכפורת עם הכרובים, והנה שכן הכבוד על הכרובים, וכתוב יושב הכרובים (תה' פ', ב) אם כן איך ישים משה ספר התורה בשנת הארבעים בתוך הארון, אם לא יסיר הכפורת עם הכרובים מעל הארון ואין צורך לכל זה:

את העדת - הלוחות שהם עדות וברית בין הקב"ה לישראל ולכך נקראו לוחות הברית.

וְנָתַתָּ אֶל הָאָרֹן. בֵּאֵר עִנְיָנוֹ בִּהְיוֹתוֹ כְּלִי בִלְתִּי נָאוֹת לַעֲבוֹדַת שׁוּם זֶבַח.

ונתת אל הארן וגו׳‎ פסוק זה נותן טעם לדבריו שלמעלה להזהיר שינהגו קדושה בארון שהרי העדות נתון בו.

אל הארון אל משמש במקום בי״‎ת, דוגמא וישלך אל המים, אל תוך שרפת הפרה, ונתן עליו מים חיים אל כלי.