וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

וּמַלִיל יְיָ עִם משֶׁה לְמֵימָר:

אשר נתן לבניו דת תמימה אשר יוציא לאור כל תעלומה יביננו דבר חכמה רשומה בפרשת ויקחו לי תרומה

וידבר. בעלותו אל ראש ההר דבר לו על דבר המשכן והטעם שיעשו מקדש לשם הנכבד וישכון בתוכו, ושם ידבר עם משה ולא יעלה אל ההר:

(פרשיות של משכן חשן ואפוד אקצר בפירושן וימצאו בפירושי רבינו שלמה אבי אמי ז"ל).

וַיְדַבֵּר ה׳ וְגוֹ׳ וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה וְגוֹ׳. שָׁלֹשׁ תְּרוּמוֹת נִזְכְּרוּ כָאן כוּ׳, וְיֵשׁ בְּעִנְיָן זֶה כַּמָּה סְפֵקוֹת, כִּי לָמָּה יִחֵס שְׁתֵּי תְּרוּמוֹת רִאשׁוֹנוֹת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בָּרִאשׁוֹנָה אָמַר ״וְיִקְחוּ לִי״ לִשְׁמִי, וּבַשְּׁנִיָּה אָמַר ״תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי״, אֲבָל בַּשְּׁלִישִׁית לֹא הִזְכִּיר לֹא זֶה וְלֹא זֶה, וְאַדְרַבָּה נֶאֱמַר בָּהּ ״מֵאִתָּם״, יִחֲסָהּ אֶל הַנּוֹתְנִים. וְעוֹד יֵשׁ לִשְׁאוֹל לָמָּה בִּשְׁנֵי תְּרוּמוֹת רִאשׁוֹנוֹת הִקְדִּים לְשׁוֹן קִיחָה לִלְשׁוֹן תְּרוּמָה, וּבַשְּׁלִישִׁית הִקְדִּים לְשׁוֹן תְּרוּמָה לִלְקִיחָה. וְעוֹד יֵשׁ לִשְׁאוֹל אֵיךְ הִכְנִיס מַאֲמַר ״מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ״ בֵּין שְׁתֵּי תְּרוּמוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהָיוּ בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת שֶׁהָיוּ חוֹב גָּמוּר עַל כָּל אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל וְאֵינָן תְּלוּיִין בְּנִדְבַת לֵב הַנּוֹתֵן כְּלָל, כִּי אִם תְּרוּמָה שְׁלִישִׁית שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ״זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת״, הִיא לְבַדָּהּ בָּאָה בִּנְדָבָה, וְלָמָּה הִזְכִּיר בָּהּ לְשׁוֹן קִיחָה מַשְׁמַע בְּהֶכְרֵחַ, וְהַדָּבָר הַבָּא בִּנְדָבָה אֵין בּוֹ הֶכְרֵחַ. וְעוֹד בָּרִאשׁוֹנָה אָמַר ״וְיִקְחוּ״ בִּלְשׁוֹן נִסְתָּר, וּבַשְּׁנַיִם הָאַחֲרוֹנִים אָמַר ״תִּקְחוּ״ בְּנוֹכֵחַ.

וְהַקָּרוֹב אֵלַי לוֹמַר בָּזֶה, בִּהְיוֹת שֶׁבְּעִנְיַן הַשְּׁקָלִים יֵשׁ מַחֲלֹקֶת בֵּין מְפָרְשֵׁי הַתּוֹרָה, כִּי יֵשׁ סוֹבְרִים שֶׁלֹּא נִמְנוּ יִשְׂרָאֵל לַגֻּלְגֹּלֶת, אֶלָּא הַשְּׁקָלִים נִמְנוּ כְּדֵי לְהַצִּילָם מִן עַיִן הָרַע. וּמַהֲרִ״י אַבְּרָבַנֵל חוֹלֵק עַל דֵּעָה זוֹ וְאָמַר שֶׁנִּמְנוּ לַגֻּלְגֹּלֶת מַמָּשׁ, וְהַשְּׁקָלִים נִתְּנוּ דֶּרֶךְ צְדָקָה אוֹ קֹדֶם הַמִּנְיָן אוֹ אַחֲרָיו לְכֹפֶר נֶפֶשׁ, כַּמְבֹאָר בְּסִפְרוֹ פָּרָשַׁת כִּי תִשָּׂא.

וְהִנֵּה מָקוֹם אֶצְלִי לְחַלֵּק לְשׁוֹן ״יִדְּבֶנּוּ״ לִשְׁנֵי פָּנִים, אִם לְשׁוֹן נְדָבָה כִּפְשׁוּטוֹ, וְאִם הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ, מִדְּלָא כְּתִיב ״יִנְדְּבֶנּוּ״ בְּנוּ״ן, אִם כֵּן יֵשׁ מָקוֹם לְפָרְשׁוֹ כְּמוֹ ״יִדְּוֶנּוּ״ בְּוָא״ו, כִּי אוֹתִיּוֹת בּוּמַ״ף מִתְחַלְּפוֹת, בִּפְרָט בְּבֵי״ת רְפוּיָה שֶׁמּוֹצָאָהּ כְּמוֹ וָא״ו. וְזֶה מוֹרֶה עַל מִי שֶׁלִּבּוֹ דָּוֶה וְכוֹאֵב עַל הַנְּתִינָה. וּלְפִיכָךְ בִּשְׁתֵּי תְּרוּמוֹת רִאשׁוֹנוֹת, שֶׁלְּכָל הַדֵּעוֹת הָיוּ חוֹבָה עַל כָּל אִישׁ, וְאַף אִם לֹא הָיָה רוֹצֶה לִתְרוֹם מִכָּל מָקוֹם הָיוּ יְכוֹלִין הַגַּבָּאִים לִקַּח מִמֶּנּוּ בְּעַל כָּרְחוֹ, לְפִיכָךְ הִקְדִּים בָּהֶם לְשׁוֹן קִיחָה לִתְרוּמָה, כִּי עַל יְדֵי שֶׁיָּבֹאוּ הַגַּבָּאִים לִגְבּוֹת מִמֶּנּוּ בְּעַל כָּרְחוֹ, יָבֹא לִתְרוֹם, כִּי קִיחַת הַגַּבָּאִים מְסַבֶּבֶת הַתְּרוּמָה. אֲבָל הַשְּׁלִישִׁית הַבָּאָה בִּנְדָבָה וְלֹא הָיָה שָׁם חוֹבָה כְּלָל, וְאִלּוּ לֹא יִרְצֶה לִתְרוֹם, מִי יוּכַל לְהַכְרִיחוֹ? עַל כֵּן הִקְדִּים בָּהּ הַתְּרוּמָה לַלְּקִיחָה, לוֹמַר שֶׁאַחַר שֶׁהוּא מִנִּדְבַת לִבּוֹ קָרָא שֵׁם וְתָרַם מִן מָמוֹנוֹ כְּפִי רְצוֹנוֹ, אָז יוּכְלוּ הַגַּבָּאִים לְכוֹפוֹ וְלִקַּח מִמֶּנּוּ בְּעַל כָּרְחוֹ מַה שֶּׁתָּרַם כְּבָר, הֵן בַּפֶּה הֵן בַּיָּדַיִם. לְכָךְ נֶאֱמַר ״וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם״ וְגוֹ׳, לוֹמַר שֶׁאַחַר שֶׁתָּרַם, אָז ״תִּקְחוּ מֵאִתָּם״ בִּזְרוֹעַ, אִם בֵּינֵי בֵּינֵי נִתְחָרֵט.

זֶה הַשֵּׁם ״דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה״, שֶׁיְּמַנּוּ גַּבָּאִים שֶׁיִּקְחוּ הַתְּרוּמָה מִכָּל אִישׁ וָאִישׁ, וְקֹדֶם שֶׁיִּתְבְּעוּ מֵאֲחֵרִים יִתְּנוּ הֵמָּה חֶלְקָם לְקַשֵּׁט אֶת עַצְמָם תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ יִקְחוּ מֵאֲחֵרִים, וְזֶה הוֹרָאַת וָי״ו שֶׁל ״וְיִקְחוּ״. אֲבָל ״מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ״ - שֶׁלִּבּוֹ דֹוֶה עַל הַנְּתִינָה, כִּי הוּא אִישׁ כִּילַי וְאֵינוֹ נוֹתֵן מֵרָצוֹן טוֹב, וְיֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא יִתְקוֹטֵט עִם הַגַּבָּאִים, אָז ״תִּקְחוּ״ אַתֶּם מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אוֹ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי וַדַּאי יִשְׂאוּ פְנֵיהֶם וְלֹא יָרִיבוּ עִמָּהֶם עַל זֶה. וְאִם ״יִדְּבֶנּוּ״ פֵּרוּשׁוֹ כְּמוֹ ״יִנְדְּבֶנּוּ״, וְהוּא לְשׁוֹן נְדִיב לֵב, אָז יִהְיֶה מוּסָב לְשֶׁלְּמַעְלָה שֶׁאָמַר ״וְיִקְחוּ לִי״ הַגַּבָּאִים ״תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ״ נְדִיבוּת לִבּוֹ, וּמִמֵּילָא נִשְׁמָע שֶׁמַּה שֶּׁאָמַר אַחַר כָּךְ ״תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי״ מַשְׁמָע אַתֶּם בְּעַצְמְכֶם תִּקְחוּ, מְדַבֵּר בְּמִי שֶׁאֵינוֹ נְדִיב לֵב, מִן הַטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר. אָמְנָם מִדְּקָאָמַר בְּפָרָשַׁת וַיַּקְהֵל (לה ה) ״כֹּל נְדִיב לֵב יְבִיאֶהָ״ (שמות לה, ה), שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁכָּאן מְדַבֵּר בְּמִי שֶׁלִּבּוֹ דֹּוֶה וְכוֹאֵב, וּמִמֶּנּוּ תִּקְחוּ בְּעַל כָּרְחוֹ. אֲבָל מִי שֶׁהוּא נְדִיב לֵב, הוּא יְבִיאֶהָ מֵעַצְמוֹ וְאֵין צָרִיךְ לְכוֹפוֹ. אֲבָל לְשׁוֹן ״תִּקְחוּ״ הַנֶּאֱמָר בִּתְרוּמָה שְׁלִישִׁית הַבָּאָה נְדָבָה, יֵשׁ דְּבָרִים אֲחֵרִים בְּגַוַּהּ, וְזֶה שֶׁאִם יָבֹאוּ גַּבָּאִים חֲשׁוּבִים אֶל הַמִּתְנַדֵּב, בְּלִי סָפֵק שֶׁיִּשָּׂא פְּנֵיהֶם וְיִתְנַדֵּב יוֹתֵר מֵאִלּוּ הָיוּ בָּאִים אֵלָיו סְתָם בְּנֵי אָדָם, כִּי מִטַּעַם זֶה נוֹהֲגִין לַעֲשׂוֹת נְדָבָה בָּרַבִּים, אוּלַי יִשָּׂא פְּנֵיהֶם.

וּלְפִי מַהֲרִי״א, שֶׁפֵּרֵשׁ כִּי גַּם הַשְּׁקָלִים, אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ חוֹבָה, מִכָּל מָקוֹם הָיוּ כְּמוֹ צְדָקָה וְכֹפֶר, יִהְיֶה מַאֲמַר ״מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ״ לְשׁוֹן נְדָבָה מַמָּשׁ, וּמוּסָב אֶל שֶׁלְּמַעְלָה וְשֶׁלְּמַטָּה, לְהוֹרוֹת שֶׁגַּם שְׁנֵי תְּרוּמוֹת אֵלּוּ הָיוּ תְּלוּיִין בְּנִדְבַת לֵב הַנּוֹתֵן. אֲבָל בִּתְרוּמָה שְׁלִישִׁית לֹא הֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר זֶה, כִּי פְּשִׁיטָא שֶׁהִיא בָּאָה נְדָבָה וְלֹא חוֹבָה, כִּי כְּבָר נִרְמַז זֶה בְּמָה שֶׁהִקְדִּים הַתְּרוּמָה אֶל הַקִּיחָה. וּלְפִי שֶׁשְּׁנֵי תְרוּמוֹת הָרִאשׁוֹנִים הֵם חוֹבָה וְכֹפֶר נֶפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם״ (שמות ל ט״ו), וּכְתִיב (יחזקאל יח ד) ״הֵן כָּל הַנְּפָשׁוֹת לִי הֵנָּה״, וּבְחֶסֶד הָאֵל יִתְבָּרַךְ הוּא לוֹקֵחַ בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת תְּמוּרַת הַנֶּפֶשׁ, עַל כֵּן נֶאֱמַר בָּרִאשׁוֹנָה ״וְיִקְחוּ לִי״, וּבַשְּׁנִיָּה ״תְּרוּמָתִי״, כִּי שֵׁם ה׳ נִקְרָא עֲלֵיהֶם. אֲבָל הַשְּׁלִישִׁית שֶׁאֵינָהּ חוֹבָה, לֹא יִחֲסָהּ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּתְלָאָהּ בַּמִּתְנַדְּבִים שֶׁנֶּאֱמַר ״וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם״, כִּי הִיא תְּלוּיָה בָּהֶם, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר ״מֵאִתָּם״ וְלֹא מֵאֵת ה׳ הָיְתָה זֹאת חוֹבָה.

וְהִנֵּה קָרוֹב לִשְׁמֹעַ טַעַם אַחֵר, עַל מָה שֶׁיִּחֵס שְׁנֵי תְּרוּמוֹת רִאשׁוֹנוֹת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא הַשְּׁלִישִׁית, לְפִי שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ שָׁם גֶּדֶר עֲנָוָה וְהַכְנָעָה בֵּין הַתַּחְתּוֹנִים, שָׁם חֶבְיוֹן עֻזּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַשּׁוֹכֵן אֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ. אֲבָל בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ נִדְנוּד גַּאֲוָה, אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה לְיַחֵד שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ שָׁם. לְפִיכָךְ שְׁנֵי תְּרוּמוֹת רִאשׁוֹנִים שֶׁהָיָה יַד כָּל אָדָם שָׁוֶה בָּהֶם, כִּי ״הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט״, וְאֵין מָקוֹם לְשׁוּם אֶחָד לְהִתְפָּאֵר עַל חֲבֵרוֹ לוֹמַר ״תְּרוּמָתִי גְּדוֹלָה מִתְּרוּמָתְךָ״, אוֹתָן יִחֵס הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵלָיו. כִּי בָּרִאשׁוֹנָה נֶאֱמַר ״וְיִקְחוּ לִי״ - לִשְׁמִי, כִּי כְּבָר בֵּאַרְנוּ לְמַעְלָה תְּחִלַּת פָּרָשַׁת מִקֵּץ וּבְפָסוּק ״בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי״ (שמות כ כא) שֶׁכָּל אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם הַגָּדוֹל מוֹרִים עַל גֶּדֶר הָעֲנָוָה, עַיֵּן שָׁם. וּבַשְּׁנִיָּה אָמַר ״תְּרוּמָתִי״. וְכֵן הַדָּבָר הַנַּעֲשֶׂה מִן שְׁנֵי תְּרוּמוֹת אֵלּוּ דּוֹמֶה אֶל הַתְּרוּמָה עַצְמָהּ, כִּי כְּשֵׁם שֶׁכֻּלָּן הָיוּ שָׁוִין בָּהּ וְלֹא הָיָה בָּהּ שׁוּם הִתְנַשְּׂאוּת לְאֶחָד עַל חֲבֵרוֹ, כָּךְ נַעֲשֶׂה מִתְּרוּמָה אַחַת הָאֲדָנִים. כִּי כָל הָאֲדָנִים הָיוּ שָׁוִים אֶחָד כְּמוֹ חֲבֵרוֹ, וְהָיוּ תַּחְתּוֹנִים לְכָל הַבִּנְיָן כְּאַסְקֻפָּה הַנִּדְרֶסֶת, וְהָיוּ יְסוֹדוֹת לְכָל הַבִּנְיָן. כִּי ״כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עוֹשֵׂיהֶם״, כִּי כְּמוֹ שֶׁהָעוֹשִׂים הַנְּדָבָה הַהִיא הָיוּ שָׁוִין בַּנְּתִינָה וְלֹא הָיָה לְשׁוּם אֶחָד מֵהֶם הִתְנַשְּׂאוּת עַל חֲבֵרוֹ, כָּךְ נַעֲשׂוּ מֵהֶם אֲדָנִים אֵלּוּ הַמּוֹרִים עַל גֶּדֶר הָעֲנָוָה. כִּי הָעֲנָוָה הִיא יְסוֹד הַבִּנְיָן אֲשֶׁר עָלָיו כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל נָכוֹן, וְנִקְרְאוּ בְּשֵׁם אֲדָנִים שֶׁיֵּשׁ בְּמַשְׁמָעוּתוֹ לְשׁוֹן אַדְנוּת וּשְׂרָרָה, יַעַן כִּי כָּל מִי שֶׁעוֹשֶׂה אֶת עַצְמוֹ כְּאַסְקֻפָּה הַנִּדְרֶסֶת מִלְּמַטָּה, נַעֲשֶׂה אָדוֹן מִלְמַעְלָה. כִּי כָל הַמַּשְׁפִּיל עַצְמוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַגְבִּיהוֹ, וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ יְסוֹד וְנוֹשֵׂא לְכָל הַבִּנְיָן כַּאֲדָנִים אֵלּוּ שֶׁהָיוּ יְסוֹד וְנוֹשֵׂא לְכָל הַבִּנְיָן. וְכֵן מִלַּת ״נָשִׂיא״ פֵּרוּשׁוֹ שֶׁהוּא נוֹשֵׂא אֶת אֲחֵרִים, כִּי כֻלָּם נִשְׁעָנִים עָלָיו.

וּמִתְּרוּמָה שְׁנִיָּה הֵבִיאוּ קָרְבְּנוֹת צִבּוּר, שֶׁהָיוּ גַּם כֵּן שָׁוִים בְּכָל יוֹם, כֶּבֶשׂ אֶחָד בַּבֹּקֶר וְהַשֵּׁנִי בֵּין הָעַרְבַּיִם, וּכְתִיב (תהלים נא יט) ״זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה״, רוֹצֶה לוֹמַר תַּכְלִית הַזְּבָחִים לְהָבִיא אֶת הָאָדָם לִידֵי רוּחַ נִשְׁבָּרָה, וְעַל כֵּן יִחֲסָהּ גַּם כֵּן אֵלָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁנֶּאֱמַר ״תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי״, לְפִי שֶׁהַתְּרוּמָה וְהֶעָשׂוּי מִמֶּנָּה הַכֹּל מוֹרֶה עַל גֶּדֶר הָעֲנָוָה. עַל כֵּן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״זוֹ הִיא תְּרוּמָתִי״. אֲבָל תְּרוּמָה שְׁלִישִׁית שֶׁלֹּא הָיוּ הַכֹּל שָׁוִין בָּהּ וְהָיוּ מִתְחַלְּפִים בְּפָחוֹת וְיָתֵר, כִּי הֶעָשִׁיר הַנּוֹתֵן הַרְבֵּה יֵשׁ לוֹ מָקוֹם לְהִתְנַשְּׂאוּת עַל הֶעָנִי לֵאמֹר ״יֵשׁ לִי חֵלֶק גָּדוֹל בְּבֵית אֱלֹהֵינוּ יוֹתֵר מִן הֶעָנִי בְּהַרְבּוֹתִי מֹהַר וּמַתָּן״, עַל כֵּן נַעֲשׂוּ מִמֶּנָּה כָּל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ, כְּמוֹ הָאָרוֹן וְהַמְּנוֹרָה וְהַשֻּׁלְחָן וְהַמִּזְבֵּחַ וְיֶתֶר הַכֵּלִים. וּבְלִי סָפֵק שֶׁהָיָה יִתְרוֹן לִקְצָתָם עַל קְצָתָם, כִּי זֵר הָאָרוֹן הוּא כְּנֶגֶד כֶּתֶר תּוֹרָה, וְזֵר הַמִּזְבֵּחַ כְּנֶגֶד כֶּתֶר כְּהֻנָּה, וְזֵר הַשֻּׁלְחָן כְּנֶגֶד כֶּתֶר מַלְכוּת. וְאַף עַל פִּי שֶׁכְּפִי קְדֻשַּׁת הַכֵּלִים הָיָה לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַחֵס נְדָבָה זוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, מִכָּל מָקוֹם מֵאַחַר שֶׁמִּצַּד גְּבִיַּת הַנְּדָבָה הָיָה שָׁם צַד גַּאֲוָה וְהִתְנַשְּׂאוּת לַמַּרְבֶּה עַל הַמַּמְעִיט, עַל כֵּן לֹא יִחֲסָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵלָיו.

וּבְזֶה רָאִיתִי לְתָרֵץ קֻשְׁיָא אַחַת, מֵאַחַר שֶׁחָשַׁב הַנְּדָבָה כְּסֵדֶר מַדְרֵגָתָן זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת, אִם כֵּן לָמָּה קָא חָשִׁיב אַבְנֵי שֹׁהַם וְאַבְנֵי מִלּוּאִים לְבַסּוֹף, כִּי הָאֲבָנִים בְּלִי סָפֵק הֵם יְקָרִים יוֹתֵר מִן זָהָב? אַף עַל פִּי שֶׁנּוּכַל לְתָרֵץ וְלוֹמַר לְפִי שֶׁהַנְּשִׂיאִים הֵבִיאוּ אַבְנֵי שֹׁהַם וְאַבְנֵי מִלּוּאִים לְבַסּוֹף, כְּמוֹ שֶׁמֵּבִיא רַשִׁ״י (שמות לה כז), עַל כֵּן הִזְכִּיר נְדָבָתָם בָּאַחֲרוֹנָה, מִכָּל מָקוֹם גַּם לְפִי דַּרְכֵּנוּ נוּכַל לוֹמַר שֶׁרָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַרְאוֹת שֶׁאֶחָד הַמַּמְעִיט וְאֶחָד הַמַּרְבֶּה, הַכֹּל שָׁוִין לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ. עַל כֵּן הִזְכִּיר הֶחָשׁוּב לְבַסּוֹף, שֶׁלֹּא יִהְיֶה תִּפְאֶרֶת הֶעָשִׁיר עַל הֶעָנִי לוֹמַר ״נִדְבָתִי גְּדוֹלָה וְהַכָּתוּב מְנָאָהּ בָּרֹאשׁ״. וְעוֹד הִזְכִּיר נִדְבָתָם בָּאַחֲרוֹנָה, לְפִי שֶׁרוּם לְבָבָם הֱבִיאָם לִידֵי זֶה שֶׁהִתְנַדְּבוּ לְבַסּוֹף, לוֹמַר ״יִתְנַדְּבוּ הַצִּבּוּר וּמַה שֶּׁהֵם מְחַסְּרִים אָנוּ מַשְׁלִימִין,״ וְכָל זֶה דֶּרֶךְ גַּאֲוָה וְגָאוֹן לוֹמַר ״יֵשׁ לְאֵל יָדֵינוּ לְמַלֹּאות מַה שֶּׁהֵם מְחַסְּרִים״. עַל כֵּן הִזְכִּיר נִדְבָתָם אַחֲרוֹנָה, כִּי כָל הַמַּגְבִּיהַּ אֶת עַצְמוֹ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁפִּילוֹ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא וְהַנְּשִׂאִם חָסֵר יוּ״ד כְּתִיב, כִּי רַק אוֹת אַחַת מִן הַשֵּׁם הַגָּדוֹל חָקוּק בְּשֵׁם נָשִׂיא, דְּהַיְנוּ הַיּוּ״ד, וְעַל יְדֵי שֶׁהִתְנַשְּׂאוּ בְּדִבְרֵיהֶם, לָקַח ה׳ מִן שְׁמָם אוֹת זֶה מִשְּׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, הַמּוֹרֶה כֻּלּוֹ עַל גֶּדֶר הָעֲנָוָה, כַּמְבֹאָר בַּפָּסוּק (שמות כ כא) ״בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבֹא אֵלֶיךָ״. וְדָבָר זֶה סוֹד מִסּוֹדוֹת הַתּוֹרָה. וְצוּרַת הַיּוּ״ד מוֹרָה גַּם כֵּן עַל הָעֲנָוָה וְהַקַּטְנוּת.