דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה לֹא הִסְפִּיק בְּמַה שֶׁקָּדַם לוֹמַר לֵאמֹר וְהַדָּבָר מוּבָן שֶׁלִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹאמַר, אוֹ לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר ״לֵאמֹר״ וְיַסְפִּיק בְּאָמְרוֹ ״דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״.
וְנִרְאֶה לִי עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ זַ״ל (יומא ד.) מִנַּיִן שֶׁהָאוֹמֵר דָּבָר לַחֲבֵירוֹ שֶׁהוּא בְּבַל תֹּאמַר, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר״. וְעַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה יִצְטָרֵךְ לוֹמַר ״דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, שֶׁאִם לֹא כֵן יַחְשׁוֹב מֹשֶׁה כִּי לֹא בָּא אֶלָּא לָתֵת רְשׁוּת שֶׁאֵין זֶה בְּבַל תֹּאמַר, חוֹבָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״דַּבֵּר״ וְגוֹ׳. וּלְדֶרֶךְ זֶה תִּמְצָא מַרְגּוֹעַ לְנַפְשְׁךָ בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״לֵאמֹר״ וְחָזַר לוֹמַר ״דַּבֵּר״, כִּי בְּכָל מִצְוָה צָרִיךְ לוֹמַר לוֹ ״לֵאמֹר״ וְ״דַבֵּר״, וּבְאַחַת מֵהֵנָּה לֹא יִהְיֶה נִשְׁמָע שֶׁחוֹבָה עָלָיו הֵם הַדְּבָרִים לְאָמְרָם לָהֶם אֶלָּא רְשׁוּת. וְרַבּוֹתֵינוּ זַ״ל (ילקוט הראובני) דָּרְשׁוּ ״דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ שֶׁלֹּא יְמַנֶּה עֲלֵיהֶם מֵעֵרֶב רַב, וְדוֹרְשִׁים לְשׁוֹן דַּבָּרוּת וּשְׂרָרָה. עוֹד יִתְבָּאֵר בְּסָמוּךְ בְּאֹפֶן אַחֵר.
וְיִקְחוּ לִי. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה כָּתַב וָא״ו בִּתְחִלַּת עִנְיָן. וְאוּלַי שֶׁיִּרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שקלים א,ג) מְמַשְׁכְּנִין עַל הַשְּׁקָלִים, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא) כִּי שָׁלֹשׁ תְּרוּמוֹת שָׁנוּ כָּאן, שְׁתַּיִם מֵהֶם שְׁקָלִים בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת, אַחַת לַאֲדָנִים וְאַחַת לְקָרְבְּנוֹת צִבּוּר, וְהַשְּׁלִישִׁית נִדְבַת הַמִּשְׁכָּן עַד כָּאן. וּכְפִי זֶה נִתְכַּוֵּן בְּאָמְרוֹ וְיִקְחוּ כְּנֶגֶד נִדְבַת הַשְּׁקָלִים הָרְמוּזָה בַּתְּרוּמָה הַסְּמוּכָה לָהּ, לוֹמַר שֶׁיֶּשְׁנוֹ בִּכְפִיָּה לִשְׁקוֹל, וְסָמַךְ תֵּבַת וְיִקְחוּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִרְמֹז שֶׁבַּשְּׁקָלִים מְדַבֵּר הַכָּתוּב, שֶׁאֵינָם שׁוֹקְלִים אֶלָּא בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (שמות ל:יג) ״כֹּל הָעוֹבֵר״ וְגוֹ׳. וּלְפִי זֶה אָמְרוֹ מֵאֵת כָּל אִישׁ, פֵּרוּשׁ שֶׁהַלְּקִיחָה תִּהְיֶה בְּהַשְׁוָאָה מֵאֵת כָּל אִישׁ, וַאֲפִלּוּ אֶת אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּהְיֶה לְקִיחָה שָׁוָה מִכֻּלָּם, וְלֹא יַרְבֶּה הַנָּדִיב וְלֹא יַמְעִיט הַכִּילַי. וְעוֹד יִרְצֶה בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו לִרְמֹז שֶׁכְּבָר קָדַם דָּבָר אַחֵר, וְהוּא נִדְבַת לֵב, כָּרָמוּז בְּסוֹף דְּבָרָיו שֶׁאָמַר אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, וּלְדֶרֶךְ זֶה יְדַבֵּר הַכָּתוּב גַּם בִּתְרוּמַת הַמִּשְׁכָּן, וְיַחְפֹּץ ה׳ שֶׁכָּל נְדָבָה תִּהְיֶה מִלֵּב וְלֹא תִּהְיֶה הַנְּתִינָה עַד שֶׁתִּקְדַּם הַנְּדָבָה בַּלֵּב.
עוֹד נִרְאֶה לְפָרֵשׁ הַכָּתוּב עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת בָּבָא בַּתְרָא (ח,א): קֻפָּה נִגְבֵּית בִּשְׁנַיִם וּמִתְחַלֶּקֶת בִּשְׁלֹשָׁה, נִגְבֵּית בִּשְׁנַיִם לְפִי שֶׁאֵין עוֹשִׂין שְׂרָרוּת עַל הַצִּבּוּר פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם. וְאָמְרוּ שָׁם: מְנָא הָנֵי מִילֵי? אָמַר קְרָא (שמות כח,ה) ׳וְהֵם יִקְחוּ׳. וּמַאי שְׂרָרוּת? שֶׁמְּמַשְׁכְּנִים עַל הַצְּדָקָה אִם אָמוּד הוּא, עַד כָּאן. וְהֶעֱלוּ שָׁם הַתּוֹסָפוֹת וְהָרַ״ן כִּי שְׁנַיִם שֶׁאָמְרוּ דַּוְקָא בְּדָבָר הַקָּצוּב, אֲבָל שֶׁאֵינוֹ קָצוּב צָרִיךְ שְׁלֹשָׁה. וְדַע כִּי לְעִנְיַן דִּין אֲפִלּוּ יָחִיד אִם הוּא מֻמְחֶה יָכוֹף אָדָם בְּעַל כָּרְחוֹ לָדוּן אוֹתוֹ יְחִידִי, כִּדְתַנְיָא (סנהדרין ה,א): אִם הָיָה יָחִיד מֻמְחֶה לָרַבִּים וכו׳ הֲרֵי זֶה דָּן יְחִידִי. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת שָׁם: וְיָכוֹל לָכוֹף אֶת הָאָדָם בְּעַל כָּרְחוֹ דְּאִי בִּדְקַבְּלֵיהּ וכו׳. וּמִכָּאן אֲנִי לָמֵד שֶׁהוּא הַדִּין וְכָל שֶׁכֵּן הוּא שֶׁיָּכוֹל לְהַנְהִיג שְׂרָרוּת יְחִידִי וְאֵינוֹ צָרִיךְ שְׁנַיִם, וּמַה מִשְׁפָּט הַצָּרִיךְ שְׁלֹשָׁה דָּן וְכָיֵיף, שְׂרָרוּת שֶׁמַּסְפִּיק בִּשְׁנַיִם לֹא כָּל שֶׁכֵּן. וּבָזֶה נַשְׂכִּיל בֵּאוּר הַכָּתוּב, אָמְרוֹ דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֵין פֵּרוּשׁוֹ לְשׁוֹן דִּבּוּר אֶלָּא לְשׁוֹן שְׂרָרוּת וְדַבָּרוּת, לוֹמַר כִּי הוּא לְבַדּוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת שְׁנֵי מִשְׁפָּטִים שֶׁיֶּשְׁנָם בָּעִנְיָן: הָאַחַת הִיא הַהַעֲרָכָה, וְהַשְּׁנִיָּה הִיא הַשְּׂרָרָה, שֶׁהֲגַם שֶׁהַהַעֲרָכָה צָרִיךְ שְׁלֹשָׁה וְהַשְּׂרָרָה צְרִיכָה שְׁנַיִם כַּנִּזְכָּר, אַתָּה לְבַדְּךָ תִּהְיֶה דַּבָּר עַל הַדָּבָר לְצַד שֶׁאַתָּה יָחִיד מֻמְחֶה תַּסְפִּיק בִּמְקוֹם שְׁלֹשָׁה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בִּמְקוֹם שְׁנַיִם לְעִנְיַן הַשְּׂרָרוּת, וְדַוְקָא אַתָּה, אֲבָל הַזּוּלַת וְיִקְחוּ לְשׁוֹן רַבִּים. וְתִמְצָא שֶׁכֵּן הָיָה דִּכְתִיב (שמות לו,ג): ״וַיִּקְחוּ מִלִּפְנֵי מֹשֶׁה״, הֲרֵי כִּי מֹשֶׁה לְבַדּוֹ קִבֵּל הַנְּדָבָה, בֵּין דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ קִצְבָּה בֵּין דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ קִצְבָּה. וַהֲגַם שֶׁבַּתַּלְמוּד דָּרְשׁוּ מִפָּסוּק (שמות כח,ה) ״וְהֵם יִקְחוּ״, אוּלַי כִּי שָׁם חִדֵּשׁ לְעִנְיַן הַשְּׂרָרוּת שֶׁצְּרִיכָה שְׁנַיִם, וְכָאן לְעִנְיַן פְּרָט לְקִיחַת דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ קִצְבָה שֶׁלֹּא נָתַן רְשׁוּת לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר בְּיָחִיד אֶלָּא לְמֹשֶׁה, אֲבָל הַזּוּלַת צָרִיךְ רַבִּים. וּלְדֶרֶךְ זֶה יִתְיַשֵּׁב אָמְרוֹ וְיִקְחוּ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, לְצַד שֶׁקָּדַם וְאָמַר דַּבָּרוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, לָזֶה יֻצְדַּק לוֹמַר אַחַר כָּךְ ״וְיִקְחוּ״.
מֵאֵת כָּל אִישׁ וְגוֹ׳. אוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן לוֹמַר כִּי בְּאִישׁ שֶׁיּוֹדְעִים בּוֹ שֶׁהוּא נְדִיב לֵב, לֹא יַכְנִיסוּהוּ בְּמִשְׁפַּט הַהַעֲרָכָה לָדַעַת מַה יְקַבְּלוּ מִמֶּנּוּ, כֵּיוָן שֶׁהוּא מֻחְזָק כִּי לִבּוֹ נָדִיב, יִקְחוּ מִמֶּנּוּ אֶת אֲשֶׁר יָבִיא, כִּי וַדַּאי שֶׁיּוֹדֵעַ הוּא עַצְמוֹ שֶׁזֶּה הוּא יְכָלְתּוֹ, וְאֶת זוֹ אַצְדִּיק שֶׁהוּא תְּרוּמָתִי הַצָּרִיךְ לָתֵת, כְּאָמְרוֹ אֶת תְּרוּמָתִי.
עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר שֶׁאֵינָהּ חֲשׁוּבָה לִקָּראוֹת תְּרוּמָתִי אֶלָּא הַמּוּבָא מִנִּדְבַת לֵב הָאָדָם, וְהוּא אָמְרוֹ מֵאֵת אֲשֶׁר וְגוֹ׳ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי, אֲבָל הַמְעוּשֶּׂה לֹא קְרָאָהּ תְּרוּמָתִי אֶלָּא תְּרוּמָה דִּכְתִיב ״וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה״.
עוֹד נִרְאֶה בְּדִקְדּוּק אָמְרוֹ שְׁלֹשָׁה רִבּוּיִים אֵלּוּ מֵאֵת כָּל אִישׁ שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ לוֹמַר אֶלָּא ״מֵאֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ״ וְגוֹ׳, וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן הַכָּתוּב לְרַבּוֹת שְׁלֹשָׁה פְּרָטִים שֶׁיֶּשְׁנָם בְּהַדְרָגָה מְשֻׁנָּה בְּדִין הַצְּדָקוֹת מִכָּל יִשְׂרָאֵל, וְהֵם: הַיְּתוֹמִים וְהַנָּשִׁים וְהַשּׁוֹעַ. הַיְּתוֹמִים - כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת בָּבָא בַּתְרָא (ח,א) אֵין פּוֹסְקִים צְדָקָה עַל הַיְּתוֹמִים, וְאִם לַעֲשׂוֹת לָהֶם שֵׁם - מֻתָּר. הַנָּשִׁים - כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּסוֹף מַסֶּכֶת קַמָּא (קיט,א) שֶׁאֵין לוֹקְחִים מֵהַנָּשִׁים אֶלָּא דָּבָר מוּעָט, וְאָמְרוּ עוֹד שָׁם כִּי מוּעָט וּמְרֻבֶּה הוּא לְפִי עֵרֶךְ מַה שֶׁהֵם הַנָּשִׁים, וּכְמַעֲשֵׂה רָבִינָא שֶׁלָּקַח שַׁרְשְׁרוֹת זָהָב מֵהֶם וְאָמַר כִּי בְּעֵרֶךְ בְּנֵי מְחוֹזָא דָּבָר מוּעָט הוּא. שׁוֹעַ - כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּבָבָא בַּתְרָא (שם) שֶׁאָסוּר לְגַבַּאי צְדָקָה לְתָבְעוֹ וְלִגְבּוֹת מִמֶּנּוּ וְכוּ׳, וּכְמַעֲשֶׂה הוּבָא שָׁם (תענית כד,א) עוֹד שֶׁהָיוּ נִשְׁמָטִים הַגַּבָּאִים מֵהִתְרָאוֹת לְפָנָיו לְבַל יִהְיֶה מֵצֵר לְעַצְמוֹ וְיִתֵּן מַה שֶׁאֵין בּוֹ כֹּחַ לִתֵּן. וְהִנֵּה בְּנִדְבַת הַמִּשְׁכָּן אָמַר ה׳ לְמֹשֶׁה שֶׁיִּקַּח מֵהַשְּׁלֹשָׁה הַנִּזְכָּרִים, וְהוּא מַה שֶׁרִבָּה בִּשְׁלֹשֶׁת הָרִבּוּיִים: יְתוֹמִים, נָשִׁים, שׁוֹעַ. אֶת לְרַבּוֹת הַנָּשִׁים, כָּל לְרַבּוֹת הַיְּתוֹמִים, אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ זֶה שׁוֹעַ כְּמַשְׁמָעוֹ, שֶׁמִּשְּׁלָשְׁתָּם יִקַּח אֲפִלּוּ דָּבָר גָּדוֹל.
וְיֵשׁ טַעַם בַּדָּבָר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא) שֶׁאָמְרוּ כִּי הַמִּשְׁכָּן הוּא כַּפָּרָה עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל. עוֹד אָמְרוּ (שמות רבה לג,ח) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה׳, וְכִי יִשְׂרָאֵל יְכוֹלִין לִבְנוֹת מִשְׁכָּן? אָמַר לוֹ: מֵהַקָּטָן שֶׁבָּהֶם כוּ׳, כִּי הַמָּן הָיָה מוֹרִיד לְיִשְׂרָאֵל אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, עַד כָּאן. וְגַם אָמְרוּ (תנחומא) כִּי מִבִּזַּת מִצְרַיִם נָטְלוּ קָטָן שֶׁבְּכֻלָּם מַשָּׂא אַרְבָּעִים חֲמוֹרִים כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וְכוּ׳. וְאָמְרוּ (שיר השירים רבה א,יא) עוֹד שֶׁבִּזַּת הַיָּם גְּדוֹלָה מִבִּזַּת מִצְרַיִם, הֲרֵי שֶׁהָיָה לְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׁר מֻפְלָג. וּלְפִי זֶה יֵשׁ טַעַם נָכוֹן לִשְׁלָשְׁתָּם, כִּי לֹא אָמְרוּ אֵין לוֹקְחִים מֵהַיְּתוֹמִים אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ שֵׁם וְלֹא כַּפָּרָה, אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ אֶחָד מֵהֶם כַּמִּשְׁכָּן - לוֹקְחִים מֵהֶם. וְהַנָּשִׁים גַּם כֵּן בִּמְקוֹם כַּפָּרָה לוֹקְחִים מֵהֶם, וְעוֹד שֶׁהֲגַם שֶׁיִּתְּנוּ דָּבָר גָּדוֹל בְּעֵרֶךְ עָשְׁרָם הַמֻּפְלָג דָּבָר קָטָן יֵחָשֵׁב, וְהַשּׁוֹעַ גַּם כֵּן לְצַד רֹב הָעֹשֶׁר לֹא יַעֲשֶׂה בּוֹ רֹשֶׁם כָּל מַה שֶׁיִּתֵּן לְנִדְבַת הַמִּשְׁכָּן אֲפִלּוּ יִתֵּן כָּל הַצָּרִיךְ לַמִּשְׁכָּן. וְדִקְדֵּק לוֹמַר תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי, לוֹמַר שֶׁלֹּא הִתִּיר לָקַחַת מֵהַדְרָגוֹת הַנִּזְכָּרִים ״מֵאֵת כָּל אִישׁ״ וְגוֹ׳ אֶלָּא ״אֶת תְּרוּמָתִי״ שֶׁהִיא תְּרוּמַת הַמִּשְׁכָּן לַטְּעָמִים שֶׁפֵּרַשְׁנוּ.
וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז יִרְצֶה שֶׁיְּכַוֵּן כָּל אֶחָד לְדַבֵּק בַּה׳ בְּחִינַת נַפְשׁוֹ הַנִּקְרֵאת תְּרוּמָה בְּאֶמְצָעוּת הַמַּעֲשֶׂה, וְהוּא אָמְרוֹ וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה, כִּי הַנֶּפֶשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל תִּקָּרֵא תְּרוּמָה, דִּכְתִיב (ירמיה ב:ג) ״קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה׳ רֵאשִׁית תְּבוּאָתוֹ״, וּתְרוּמָה נִקְרֵאת רֵאשִׁית, וּבְאֶמְצָעוּת לְקִיחַת מֵאֵת כָּל אִישׁ וְגוֹ׳ יַשִּׂיגוּ שֶׁתִּשְׁרֶה עֲלֵיהֶם הַשְּׁכִינָה, וְהוּא אָמְרוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי, כִּי הַשְּׁכִינָה תִּקָּרֵא תְּרוּמַת ה׳, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין.
