שְׁמוֹת כ״ד · ט׳

וַיַּ֥עַל מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹ֑ן נָדָב֙ וַאֲבִיה֔וּא וְשִׁבְעִ֖ים מִזִּקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

ויעל משה ואהרן, נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל. אבן עזרא מבאר ש״ויעל״ - לא הזכיר את ההר כי אין צורך, שהדבר מובן מאליו. ספורנו מבאר שאחר שקיים משה מה שציווהו ה' באומרו ״כה תאמר אל בני ישראל״, קיים מה שציווהו אחר כך באומרו ״עלה אל ה' אתה ואהרן״. הכתוב מתאר את קיום הציווי מתחילת הפרק: לאחר כריתת הברית, עולים משה, אהרן, נדב, אביהוא ושבעים הזקנים אל ההר. בכך מתממש הזימון שנאמר בפתיחת הפרק. העלייה של המנהיגים הנבחרים באה לאחר שהעם כולו קיבל את הברית, והיא מהווה שלב של התקרבות מיוחדת אל ה' של נבחרי העם, שיזכו לחזות בגילוי שכינה נשגב.
מבוסס על אבן עזרא, ספורנו · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּסְלֵיק משֶׁה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִין מִסָבֵי יִשְׂרָאֵל:

Onkelos Exodus

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ויעל. לא הזכיר ההר כי אין צורך:

Piotrkow, 1907-1911

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

וַיַּעַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן. אַחַר שֶׁקִּיֵּם מַה שֶּׁצִּוָּהוּ ה' יִתְבָּרַךְ, כְּאָמְרוֹ "כֹּה תֹאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות כ:יט), קִיֵּם מַה שֶּׁצִּוָּהוּ אַחַר כָּךְ בְּאָמְרוֹ "עֲלֵה אֶל ה' אַתָּה וְאַהֲרֹן":

Vocalized Edition