וַיַּ֥עַל מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹ֑ן נָדָב֙ וַאֲבִיה֔וּא וְשִׁבְעִ֖ים מִזִּקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

ויעל משה ואהרן, נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל. אבן עזרא מבאר ש״ויעל״ - לא הזכיר את ההר כי אין צורך, שהדבר מובן מאליו. ספורנו מבאר שאחר שקיים משה מה שציווהו ה' באומרו ״כה תאמר אל בני ישראל״, קיים מה שציווהו אחר כך באומרו ״עלה אל ה' אתה ואהרן״. הכתוב מתאר את קיום הציווי מתחילת הפרק: לאחר כריתת הברית, עולים משה, אהרן, נדב, אביהוא ושבעים הזקנים אל ההר. בכך מתממש הזימון שנאמר בפתיחת הפרק. העלייה של המנהיגים הנבחרים באה לאחר שהעם כולו קיבל את הברית, והיא מהווה שלב של התקרבות מיוחדת אל ה' של נבחרי העם, שיזכו לחזות בגילוי שכינה נשגב.