וַיִּכְתֹּ֣ב מֹשֶׁ֗ה אֵ֚ת כׇּל־דִּבְרֵ֣י יְהֹוָ֔ה וַיַּשְׁכֵּ֣ם בַּבֹּ֔קֶר וַיִּ֥בֶן מִזְבֵּ֖חַ תַּ֣חַת הָהָ֑ר וּשְׁתֵּ֤ים עֶשְׂרֵה֙ מַצֵּבָ֔ה לִשְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

ויכתב משה. מִבְּרֵאשִׁית וְעַד מַתַּן תּוֹרָה, וְכָתַב מִצְווֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ בְמָרָה:

וישכם בבקר. בַּחֲמִשָּׁה בְּסִיוָן:

וּכְתַב משֶׁה יָת כָּל פִּתְגָמַיָא דַיְיָ וְאַקְדֵם בְּצַפְרָא וּבְנָא מַדְבְּחָא בְּשִׁפּוֹלֵי טוּרָא וְתַרְתָּא עֶשְׂרֵי קָמָן לִתְרֵי עֲסַר שִׁבְטַיָא דְיִשְׂרָאֵל:

ויכתוב משה. אחר שספר להם כל דברי השם המצות והמשפטים כתבם, וזהו ספר הברית:

ויבן מזבח תחת ההר. במקום שעמדו ישראל בעת מתן תורה, ומלת ויבן, משרת בעבור אחרת, כאלו כתב ושתים עשרה מצבה בנה:

לשנים עשר שבטי ישראל - לעד, שכולם נתרצו בקיום הברית.

ושתים עשרה מצבה כדכתיב והגבלת את העם סביב. ג׳‎ שבטים במזרח וג׳‎ בדרום וג׳‎ במערב וג׳‎ בצפון. כסדר שהיו במדבר שרוין סביבות המשכן. וי״‎א הי״‎ב אבנים הציב במזרח להעיד שכולם נתרצו בקיום ודוגמא זו מצינו שעשה אליהו בהר הכרמל ויקחו שתים עשרה אבנים למספר בני ישראל.