שְׁמוֹת כ״ג · ט״ז

וחג הקציר. הוּא חַג שָׁבוּעוֹת:

בכורי מעשיך. שֶׁהוּא זְמַן הֲבָאַת בִּכּוּרִים, שֶׁשְּׁתֵי הַלֶּחֶם הַבָּאִין בַּעֲצֶרֶת הָיוּ מַתִּירִין הֶחָדָשׁ לַמְּנָחוֹת וּלְהָבִיא בִכּוּרִים לַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים וְגוֹ' (במדבר כ"ח):

וחג האסף. הוּא חַג הַסֻּכּוֹת:

באספך את מעשיך. שֶׁכָּל יְמוֹת הַחַמָּה הַתְּבוּאָה מִתְיַבֶּשֶׁת בַּשָּׂדוֹת, וּבֶחָג אוֹסְפִים אוֹתָהּ אֶל הַבַּיִת מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים:

וְחַגָא דַחֲצָדָא בִּכּוּרֵי עוֹבָדָיךְ דִי תִזְרַע בְּחַקְלָא וְחַגָא דִכְנָשָׁא בְּמִפְּקָא דְשַׁתָּא בְּמִכְנְשָׁךְ יָת עוֹבָדָיךְ מִן חַקְלָא:

וחג הקציר. בכורי קציר חטים, והנה חג המצות לעולם יהיה בו אביב שהוא בכורי השעורים, והמרחק בין בכורי שעורים לבכורי חטים, כמו שבעה שבועות תספר לך (שם שם):

וחג האסיף בצאת השנה. ותכנס שנה אחרת והחל ממרחשון לזרוע:

וחג הקציר - [הוא חג השבועות שמקיבים בו] קרבנות הכתובים בפ' שור או כשב ושתי הלחם שהם מנחה חדשה.

בכורי מעשיך - להתיר חדש במקדש.

וחג האסיף - חג הסוכות בשעת האסיף אשר מלאו הגרנות בר והיקבים תירוש ויצהר וצוה הכתוב לישב בסוכות לזכרון, כי במדבר ישבו באהלים ולא היה להם קרקע ולא דגן ותירוש ויצהר. הרי שלשה רגלים תלוים כולם בפירות הארץ. אביב. וקציר. ואסיף.

בְּצֵאת הַשָּׁנָה. שֶׁכְּבָר נֶאֶסְפוּ כָּל תְּבוּאוֹתֶיהָ:

וחג הקציר זמן שמחה כדכתיב שמחו לפניך כשמחת בקציר כאשר יגילו בחלקם שלל.

אשר תזרע אתה הזורע בשדה האדון על כן תעלה אתה הראשית למס הארץ והקב״‎ה האדון נותנה לעבדיו.

וחג האסף כשאדם אוסף כל פרותיו אז הוא שמח וכשתעשו השמחה אחר מצותי הרי החג לשמי.

בצאת השנה ותכנס שנה אחרת.

בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ. פֵּרוּשׁ, לְמַעֵט דְּעָיֵיל בְּיַד גּוֹי שֶׁאֵינוֹ מַעֲשָׂיו, וּכְמוֹ שֶׁמִּיעֵט בְּאָמְרוֹ ״קְצִירְכֶם״ (ויקרא כג:י), כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה (ראש השנה יג.), שֶׁכָּל שֶׁהֵבִיאָה שְׁלִישׁ בְּיַד גּוֹי לֹא יָבִיא מִמֶּנָּה בִּכּוּרִים.