שְׁמוֹת כ״ג · י״ב

שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּעֲשֶׂ֣ה מַעֲשֶׂ֔יךָ וּבַיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י תִּשְׁבֹּ֑ת לְמַ֣עַן יָנ֗וּחַ שֽׁוֹרְךָ֙ וַחֲמֹרֶ֔ךָ וְיִנָּפֵ֥שׁ בֶּן־אֲמָתְךָ֖ וְהַגֵּֽר׃

במילים פשוטות

ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבות, למען ינוח שורך וחמורך ויינפש בן אמתך והגר. רש״י מבאר שאף בשנה השביעית לא תיעקר שבת בראשית ממקומה, שלא תאמר הואיל וכל השנה קרויה שבת לא תנהג בה שבת בראשית, ו״למען ינוח שורך״ - תן לו נחת להתיר שיאכל וייתלוש מן הקרקע. אבן עזרא מבאר שהזכיר הכתוב זאת בעבור ״ויינפש בן אמתך והגר״ שהוא עני ושכיר. הכתוב מצווה על שבת השבוע, וקושר אותה למנוחת הבהמה, העבד והגר. בכך מדגישה התורה את הממד החברתי של השבת: היום אינו רק מנוחה רוחנית, אלא מעניק רווחה גם לחלשים ולבעלי החיים העמלים, ומבטיח לכולם יום מנוחה קבוע.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

וביום השביעי תשבת. אַף בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית לֹא תֵעָקֵר שַׁבַּת בְּרֵאשִׁית מִמְּקוֹמָהּ, שֶׁלֹּא תֹאמַר, הוֹאִיל וְכָל הַשָּׁנָה קְרוּיָה שַׁבָּת לֹא תִנְהַג בָּהּ שַׁבַּת בְּרֵאשִׁית (שם):

למען ינוח שורך וחמרך. תֵּן לוֹ נִיחַ, לְהַתִּיר שֶׁיְּהֵא תוֹלֵשׁ וְאוֹכֵל עֲשָׂבִים מִן הַקַּרְקַע; אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא יַחְבְּשֶׁנּוּ בְּתוֹךְ הַבַּיִת? אָמַרְתָּ אֵין זֶה נִיחַ אֶלָּא צַעַר:

בן אמתך. בְּעֶבֶד עָרֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר:

והגר. גֵּר תּוֹשָׁב:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

שִׁתָּא יוֹמִין תַּעְבֵּד עוֹבָדָיךְ וּבְיוֹמָא שְׁבִיעָאָה תָּנוּחַ בְּדִיל דִינוּחַ תּוֹרָךְ וְחַמָרָךְ וְיִשְּׁקוֹט בַּר אַמְתָךְ וְגִיוֹרָא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ששת. גם הזכיר בעבור וינפש בן אמתך והגר אשר בשעריך שהוא עני ושכיר לך:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

תִּשְׁבֹּת. אֲפִלּוּ מִדְּבָרִים שֶׁאֵינָם מְלָאכָה, אֲבָל הֵם טֹרַח כְּדֶרֶךְ חוֹל, כַּאֲמָרוֹ (ישעיהו נח:יג) "וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ, מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר".

לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ. כְּשֶׁתִּשְׁבּוֹת גַּם מִכְּמוֹ אֵלֶּה.

וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר. וּמִזֶּה יִמָּשֵׁךְ שֶׁיִּנָּפֵשׁ גַּם כֵּן בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר, עַל הֵפֶךְ מַה שֶּׁקָּרָה לְךָ בְּמִצְרַיִם כְּשֶׁהָיִיתָ שָּׁם עֶבֶד שֶׁלֹּא הָיְתָה לְךָ מְנוּחָה, כַּאֲמֹרוֹ "תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים" (שמות ה:ט). וּבָזֶה תִּזְכֹּר יְצִיאַת מִצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בְּדִבְּרוֹת מִשְׁנֵה תוֹרָה "וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ" (דברים ה:יד).

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ששת ימים סמכו כאן בשביל וינפש בן אמתך והגר שהוא עני ושכיר שלך.

וביום השביעי תשבת לפי ששביעית נקראת שבת סד״‎א אין צורך לשמור שבת אחרת קמ״‎ל וביום השביעי תשבת.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ. וְלֹא ״כָּל מַעֲשֶׂיךָ״ כְּמוֹ שֶׁאָמַר בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, כִּי בְּשֵׁשֶׁת יָמִים שֶׁל שְׁנַת הַשְּׁמִיטָה שֶׁעָלֶיהָ חוֹזֵר צִוּוּי שַׁבָּת כָּאן, אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כָּל מְלַאכְתּוֹ, כִּי מְלֶאכֶת אֲדָמָה אֲסוּרָה לוֹ כָּאָמוּר בְּסָמוּךְ.

מקור: ספריא · נחלת הכלל