לֹ֥א תִשָּׂ֖א שֵׁ֣מַע שָׁ֑וְא אַל־תָּ֤שֶׁת יָֽדְךָ֙ עִם־רָשָׁ֔ע לִהְיֹ֖ת עֵ֥ד חָמָֽס׃

לא תשא שמע שוא. כְּתַרְגּוּמוֹ, לָא תְקַבֵּל שְׁמַע דִשְׁקָר, אַזְהָרָה לִמְקַבֵּל לָשׁוֹן הָרָע וְלַדַּיָּן שֶׁלֹּא יִשְׁמַע דִּבְרֵי בַעַל דִּין עַד שֶׁיָּבֹא בַּעַל דִּין חֲבֵרוֹ (שם):

אל תשת ידך עם רשע. הַטּוֹעֵן אֶת חֲבֵרוֹ תְּבִיעַת שֶׁקֶר, שֶׁתַּבְטִיחֵהוּ לִהְיוֹת לוֹ עֵד חָמָס:

לָא תְקַבֵּל שְׁמַע דִשְׁקָר לָא תְשַׁוִי יְדָךְ עִם חַיָבָא לְמֶהֱוֵי לֵהּ סָהִיד שְׁקָר:

לא תשא שמע שוא. שלא יוציא מלבו דבר שוא להוציא דבה:

וטעם אל תשת ידך עם רשע. להתחבר עמו בעדות שוא, לעשות חמס לנקי אולי העני יעשה זאת למלאות חסרונו:

לא תשא שמע שוא - כמו שהעד מוזהר לא תענה ברעך עד שקר. כמו כן הדיינים מוזהרין שלא לקבל עדות ולשמוע שקר, אלא ודרשת וחקרת - ואפילו אם יש שני עדי שקר, אל תצטרף עמהם להעיד כמותם, ואף על פי שיוגמר על פיהם כי אין מכחישם.

אַל תָּשֶׁת יָדְךָ עִם רָשָׁע. לַחְתּוֹם עִמּוֹ עַל שְׁטָר, כְּאָמְרָם עַל אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם שֶׁלֹּא הָיוּ חוֹתְמִים עַל הַשְּׁטָר אֶלָּא אִם כֵּן יוֹדְעִים מִי חוֹתֵם עִמָּהֶם (סנהדרין כג.).

לִהְיוֹת עֵד חָמָס. שֶׁתִּהְיֶה מֵעִיד יְחִידִי, שֶׁאֵין הָרָשָׁע רָאוּי לְהָעִיד, וְיוֹצִיא הַדַּיָּן כָּל הַמָּמוֹן מֵהַנִּתְבָּע עַל פִּיךָ בִּלְבַד שֶׁלֹּא כַדִּין.

לא תשא שמע שוא על פיך. דוגמא ובל אשא את שמותם על שפתי. פירוש אל תוציא מפיך דבר שקר.

אל תשת ידך עם רשע וכל שכן אני מזהירך שלא תצטרף עם רשע בעדות שקר וחמס.