שְׁמוֹת כ״א · ל׳

אם כפר יושת עליו. "אִם" זֶה אֵינוֹ תָלוּי, וַהֲרֵי הוּא כְּמוֹ "אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה" - לְשׁוֹן אֲשֶׁר, זֶה מִשְׁפָּטוֹ שֶׁיָּשִׁיתוּ עָלָיו בֵּית דִּין כֹּפֶר:

ונתן פדין נפשו. דְּמֵי נִזָּק דִּבְרֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל, רַ' עֲקִיבָא אוֹמֵר דְּמֵי מַזִּיק (מכילתא):

אִם מָמוֹן יְשַׁווּן עֲלוֹהִי וְיִתֵּן פּוּרְקַן נַפְשֵׁהּ כְּכֹל דִי יְשַׁווּן עֲלוֹהִי:

אם כפר. אין זה הפך, ולא תקחו כפר (במד' לה לא) כי הכתוב שם הוא רוצח גמור וזה לא רצח רק נענש בעבור שלא שמר שורו להיותו קשור או השור התיר עצמו שלא נקשר כראוי, או שלא מצא הפתח סגור ויצא והזיק:

יושת עליו על פי הדיינין:

אִם כֹּפֶר יוּשַׁת עָלָיו. אִם יָעִידוּ עֵדִים בְּאֹפֶן שֶׁיְּחַיְּבוּהוּ דַּיָּנִים בְּכֹפֶר.

אם כפר יושת עליו שהיורשים רוצים ליקח כופר מהריגת אביהם.

ככל אשר יושת עליו מאחר שלא הרגו בידים ב״‎ד רשאין לשום עליו כופר הואיל והיורשים מתרצים בדבר.

אם כופר אינו מן הנמנין חובה כמו שפי׳‎ גבי ואם מזבח אבנים.

פִּדְיוֹן נַפְשׁוֹ. נֶחְלְקוּ בְּפֶרֶק אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה (בבא קמא מ,א) בְּשֶׁל מִי שָׁמִין, אִם בְּשֶׁל מַזִּיק אִם בְּשֶׁל נִזָּק. וְהָיָה נִרְאֶה כִּי לְהָאוֹמֵר בְּשֶׁל מַזִּיק, אִם הֵמִית שׁוֹר שֶׁל שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם - חַיָּבִין לְשַׁלֵּם דְּמֵי כָּל אֶחָד מֵהֶם, כִּי כֻּלָּן נִתְחַיְּבוּ לַשָּׁמַיִם. וּלְהָאוֹמֵר שֶׁל נִזָּק - אֵינָם חַיָּבִין אֶלָּא דְּמֵי הַנִּזָּק. וְקָשֶׁה, אִם כֵּן מַאי בָּעֵי שָׁם רַב נַחְמָן לְרַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אִם חַיָּבִין לָתֵת כּוֹפֶר כָּל אֶחָד שָׁלֵם, הֲלֹא דָּבָר זֶה מַחְלוֹקֶת הַתַּנָּאִים? אֶלָּא וַדַּאי דְּהֵן אֱמֶת לְהָאוֹמֵר בְּשֶׁל מַזִּיק וַדַּאי שֶׁצָּרִיךְ לְשַׁלֵּם שְׁנֵי כָּפְרִים, מִידֵי דַּהֲוָה שֶׁהֵמִית שׁוֹר אָדָם גָּדוֹל שֶׁשָּׁוֶה מָאתַיִם לְאָדָם שֶׁשָּׁוֶה חֲמִשִּׁים, שֶׁחַיָּב לְשַׁלֵּם וְלֹא יִגָּרַע אִם יֵחָלְקוּ לִשְׁנֵי גּוּפִים, וְחַיָּבִים לָתֵת דְּמֵי כּוֹפֶר שְׁנַיִם. וּבָעְיָא דְּרַב נַחְמָן הִיא אַלִּבָּא דַּחֲכָמִים שֶׁסּוֹבְרִין שָׁמִין בְּשֶׁל נִזָּק. וְכֵן מַשְׁמַע מִדִּבְרֵי רַמְבַּ״ם שֶׁפָּסַק פֶּרֶק י״א מֵהִלְכוֹת נִזְקֵי מָמוֹן בְּדִין דְּמֵי כוֹפֶר שֶׁשָּׁמִין דְּמֵי הַנֶּהֱרָג, וּבְשׁוֹר שְׁנֵי שׁוּתָּפִין פָּסַק (שם פרק י) שֶׁחַיָּבִין לִתֵּן כּוֹפֶר שָׁלֵם לְכָל אֶחָד, וְהָבֵן. וְטַעַם שֶׁפָּסַק רַמְבַּ״ם לְחוּמְרָא מִשּׁוּם דְּהָוְיָא סְפֵק כּוֹפֶר נֶפֶשׁ.

וְאִם קָדַם גּוֹאֵל הַדָּם וְהָרַג אֶת זֶה קוֹדֶם שֶׁיִּתֵּן פִּדְיוֹן נַפְשׁוֹ, נִרְאֶה לִי שֶׁנֶּהֱרָג עָלָיו, שֶׁלֹּא פָּטַר הַכָּתוּב אֶלָּא הֲרִיגַת הוֹרֵג בַּיָּד בְּשׁוֹגֵג מִדִּין יֵחַם לְבָבוֹ, אֲבָל אִם שׁוֹרוֹ הָרַג אֵין כָּאן יֵחַם לְבָבוֹ כְּהוֹרֵג בַּיָּד.