זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ שֶׁיִּזְכְּרֵהוּ מִיּוֹם רִאשׁוֹן, וְלָזֶה הִקְדִּים הַמְּאֻחָר, כִּי מִן הָרָאוּי הָיָה לְהַקְדִּים לוֹמַר ״שֵׁשֶׁת יָמִים״ וְגוֹ׳ וְאַחַר כָּךְ יֹאמַר ״זָכוֹר״, אֶלָּא נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁהַזְּכִירָה תִּהְיֶה מִיּוֹם רִאשׁוֹן, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא) שֶׁכָּל יוֹם יֹאמַר ״הַיּוֹם יוֹם א׳ בַּשַּׁבָּת״ וְכוּ׳, פֵּרוּשׁ וּבָזֶה יְקַדְּשׁוֹ וְלֹא יִטְעֶה בּוֹ.
גַּם יִרְצֶה לְקַדְּשׁוֹ לְשׁוֹן הַזְמָנָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ביצה טז,א) מֵחַד בְּשַׁבָּא לְשַׁבָּא.
גַּם יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מדרש תהלים צב) כִּי יוֹם שִׁשִּׁי שֶׁבּוֹ נִבְרָא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְחָטָא וְיָצָא חַיָּב בְּדִינוֹ, בָּא יוֹם שַׁבָּת וְנַעֲשָׂה סָנֵגוֹר לָאָדָם לִפְנֵי ה׳ וְאָמַר: ״רִבּוֹן הָעוֹלָם, לֹא נֶהֱרַג אָדָם מֵעוֹלָם וְכִי אֲנִי מַתְחִיל״ וְכוּ׳, וְנִצּוֹל אָדָם. וּכְשֶׁרָאָה אָדָם כֹּחָהּ שֶׁל שַׁבָּת הִתְחִיל לְשׁוֹרֵר ״מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת״. לָזֶה אָמַר ה׳ זָכוֹר, פֵּרוּשׁ, שֶׁיִּזְכּוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת אֲשֶׁר בְּאֶמְצָעוּתוֹ נִתְקַיֵּם אָדָם וְיוֹצְאֵי חֲלָצָיו, וְרָאוּי לְהַחְשִׁיבוֹ כִּי הוּא דָּבָר הַמַּעֲמִיד לְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל וִיקַדְּשׁוֹ. וְתִמְצָא כִּי מִי שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ נֵס בְּיוֹם אֶחָד יִהְיֶה הַיּוֹם הַהוּא מְכֻבָּד וְחָשׁוּב בְּעֵינָיו תָּמִיד מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה, וְזֶה יוֹתֵר עַל בְּחִינָה זוֹ שֶׁהַשַּׁבָּת עַצְמוֹ הוּא הַמַּצִּיל, וְלָזֶה אָמַר זָכוֹר לֶהֱיוֹת הַדָּבָר רָחוֹק מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית.
עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת, פֵּרוּשׁ הַזְכִּיר שְׁמוֹ שֶׁל שַׁבָּת, וְהַטַּעַם לְקַדְּשׁוֹ, כִּי כְּשֶׁאַתָּה מַזְכִּיר שְׁמוֹ שֶׁל שַׁבָּת בְּיוֹם זֶה בָּזֶה אַתָּה מְקַדְּשׁוֹ. וְזֶה הוּא שִׁעוּר הַכָּתוּב זָכוֹר אֶת יוֹם, וּמַה יִזְכּוֹר? שַׁבָּת. וְטַעַם לְקַדְּשׁוֹ, כִּי שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שַׁבָּת כְּמַאֲמַר רַשְׁבִּ״י (זהר ח״ב פח:), וְאַחַר כָּךְ בֵּאֵר הַכָּתוּב מַה יּוֹם מִיָּמִים וְאָמַר שֵׁשֶׁת יָמִים וְגוֹ׳ כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים וְגוֹ׳, הָא לָמַדְתָּ כִּי עַל יוֹם ז׳ שֶׁל שֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית הוּא אוֹמֵר.
