שְׁמוֹת ב׳ · כ״ד

נאקתם. צַעֲקָתָם, וְכֵן "מֵעִיר מְתִים יִנְאָקוּ" (איוב כ"ד):

את בריתו את אברהם. עִם אַבְרָהָם:

וּשְׁמִיעַ קֳדָם יְיָ יָת קְבֶלְתְּהוֹן וּדְכִיר יְיָ יָת קַיָמֵהּ דְעִם אַבְרָהָם דְעִם יִצְחָק וּדְעִם יַעֲקֹב:

וישמע. טעם ויזכור שהגיע הקץ:

ויזכור אלהים את בריתו - שנשבע לשלשתם לתת להם את ארץ כנען ועתה נתקרב הזמן של ד' מאות שנה, שנאמר לאברהם.

וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם. וּתְפִלַּת קְצָתָם שֶׁהִתְפַּלְּלוּ אָז מִצַּדִּיקֵי הַדּוֹר, כְּאָמְרוֹ (דברים כו:ז) "וַנִּצְעַק אֶל ה', וַיִּשְׁמַע קוֹלֵנוּ".

וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ. שֶׁאָמַר "וַהֲקִימֹתִי אֶת בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ, וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ, לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ" (בראשית יז:ז), וְזֶה יֵעָשֶׂה בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו, כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד אַחַר כָּךְ בְּאָמְרוֹ "וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְכוּ' וָאֶזְכֹּר אֶת בְּרִיתִי" (שמות ו:ה).

את נאקתם מחמת נוגשי פרעה. כדכתיב בסמוך ואת צעקתם שמעתי מפני נוגשיו.

ויזכר אלקים את בריתו שאמר וגם את הגוי אשר יעבודו וגו׳‎ ונשלם זמן השעבוד של ד׳‎ מאות שנה משנולד יצחק שנאמר לאברהם בברית בין הבתרים.