שְׁמוֹת י״ט · י״ב

והגבלת. קְבַע לָהֶם תְּחוּמִין לְסִימָן, שֶׁלֹּא יִקְרְבוּ מִן הַגְּבוּל וָהָלְאָה:

לאמר. הַגְּבוּל אוֹמֵר לָהֶם הִשָּׁמְרוּ מֵעֲלוֹת מִכָּאן וּלְהָלְאָה, וְאַתָּה הַזְהִירֵם עַל כָּךְ:

ונגע בקצהו. אֲפִלּוּ בְקָצֵהוּ:

וּתְתַחֵם יָת עַמָא סְחוֹר סְחוֹר לְמֵימַר אִסְתַּמָרוּ לְכוֹן מִלְמִסַק בְּטוּרָא וּלְמִקְרַב בְּסוֹפֵהּ כָּל דְיִקְרַב בְּטוּרָא אִתְקְטָלָא יִתְקְטֵל:

והגבלת. שים גבול בהר, ע"כ כמוהו, הגבל את ההר וקדשתו (למטה פ' כג) לשום גבול בהר והארכתי כל כך בעבור שאמר המשוגע שהפך בספרו דברי אלהים חיים, אמר כי רצה משה לומר הגבל את העם, ויצא מפיו ההר במקום העם:

כל הנוגע בהר. בגופו:

והגבלת - הראה להם ועשה להם סימני גבול עד היכן יכולין לקרב.

כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת. פֶּן יֶהֶרְסוּ אֶל ה' לִרְאוֹת וְנָפַל מִמֶּנּוּ רָב, וִיעַרְבְּבוּ שִׂמְחַת הָאֵל בְּטַמְּאָם אֶת הַמָּקוֹם בְּפִגְרֵיהֶם, וּבְהָטִילָם אֵבֶל עַל קְרוֹבֵיהֶם, וְלֹא תִשְׁרֶה שְׁכִינָה עֲלֵיהֶם.

והגבלת את העם שומע אני למזרחו, לאותו רוח ששכינה באה כנגדם והוא מזרח, כדכתיב וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן וגו', ת״‎ל סביב.

לאמר שהתרו זה בזה.

וְהִגְבַּלְתָּ וְגוֹ׳. נִרְאֶה שֶׁאֵין מִצְוַת הַגְבָּלָה זוֹ אֶלָּא לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וְאַף עַל פִּי כֵן הִקְדִּימָהּ מֵעַתָּה כְּדֵי שֶׁיִּנְהֲגוּ בּוֹ כָּבוֹד מֵעַכְשָׁיו, גַּם יַרְגִּילוּ עַצְמָם לְהִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ בִּשְׁלֹשֶׁת יָמִים, וְאֵין לוֹמַר שֶׁיִּנְהֹג חִיּוּב הַנְּגִיעָה בָּהָר מִיּוֹם צַוּוֹתוֹ, זֶה אֵינוֹ, כִּי הוּא דָּבָר רָחוֹק שֶׁיִּתְקַדֵּשׁ הָהָר וְיִתְחַיְּבוּ עָלָיו קֹדֶם רֶדֶת שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְכֵן מַשְׁמַע מִמַּתְנִיתָא בְּסִפְרֵי (מכילתא כד) כִּי לֹא הִתְחִיל הַחִיּוּב אֶלָּא מִיּוֹם שְׁלִישִׁי.