שְׁמוֹת ט״ז · ט׳

קרבו. לַמָּקוֹם שֶׁהֶעָנָן יֵרֵד:

וַאֲמַר משֶׁה לְאַהֲרֹן אֱמַר לְכָל כְּנִשְׁתָּא דִבְנֵי יִשְׂרָאֵל קְרִיבוּ קֳדָם יְיָ אֲרֵי שְׁמִיעַן קֳדָמוֹהִי יָת תֻּרְעֲמוּתְכוֹן:

קרבו לפני ה'. אל המדבר:

אֱמֹר אֶל כָּל עֲדַת. כֵּיוָן שֶׁיָּדַע שֶׁנִּתְקַבְּלָה תְּפִלָּתוֹ, כְּעִנְיַן רַבִּי חֲנִינָא כְּשֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל עַל הַחוֹלִים (ברכות לד), אוֹ יוֹתֵר מִזֶּה:

קִרְבוּ לִפְנֵי ה'. הַהוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם בְּעַמּוּד עָנָן:

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן. פָּסוּק זֶה אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן עַצְמוֹ שֶׁדִּבֵּר אֲלֵיהֶם ״עֶרֶב וִידַעְתֶּם״. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה לְמָחֳרָתוֹ, וּמַה שֶׁאָמַר לָהֶם ״עֶרֶב וִידַעְתֶּם״ אֵינוֹ חוֹזֵר עַל עֶרֶב שֶׁל אוֹתוֹ יוֹם, אֶלָּא עֶרֶב שֶׁל זְמַן שֶׁיִּתֵּן ה׳ לָהֶם, כְּאָמְרוֹ ״בְּתֵת ה׳״ וְגוֹ׳, וּלְאַפּוּקֵי בֹּקֶר.