שְׁמוֹת ט״ז · ו׳

ערב. כְּמוֹ לָעֶרֶב:

וידעתם כי ה' הוציא אתכם מארץ מצרים. לְפִי שֶׁאֲמַרְתֶּם לָנוּ כִּי הוֹצֵאתֶם אוֹתָנוּ, תֵּדְעוּ כִּי לֹא אֲנַחְנוּ הַמּוֹצִיאִים אֶלָּא ה' הוֹצִיא אֶתְכֶם שֶׁיָּגִיז לָכֶם אֶת הַשְּׂלָו:

וַאֲמַר משֶׁה וְאַהֲרֹן לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּרַמְשָׁא וְתִדְעוּן אֲרֵי יְיָ אַפֵּיק יָתְכוֹן מֵאַרְעָא דְמִצְרָיִם:

ויאמר. טעם כי ה' הוציא אתכם בעבור שאמרתם כי הוצאתם אותנו והנה שני אותות נעשה לכם שתדעו כי הוא הוציא אתכם, האחד בערב זה היום, ושני למחרתו בבקר. והיה ראוי שיהיה ערב ובקר וידעתם, כי איננו דבק ובקר עם וראיתם את כבוד ה', כי ביום עצמו ראו את הכבוד כאשר יפרש:

כי ה' הוציא אתכם - ולא כמו שאמרתם כי הוצאתם אותנו.

עֶרֶב וִידַעְתֶּם. יְהִי רָצוֹן שֶׁמָּה שֶׁאָמַר לִי שֶׁיִּתֵּן לָכֶם מָזוֹן, יִהְיֶה בְּאֹפֶן זֶה שֶׁיִּתֵּן לָכֶם בָּעֶרֶב צָרְכֵי הָעֶרֶב, בְּעִנְיָן שֶׁתֵּדְעוּ שֶׁהָאֵל יִתְבָּרַךְ הוֹצִיא אֶתְכֶם לְגַמְרֵי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, כִּי יוֹצִיאֲכֶם גַּם מִמִּנְהָגֶיהָ, שֶׁהֱיִיתֶם יוֹשְׁבִים שָׁם עַל סִיר הַבָּשָׂר, בִּלְתִי זְמַן סְעוּדָה קְבוּעָה כִּבְהֵמוֹת, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בִּתְחִלָּה הָיוּ יִשְׂרָאֵל כְּתַרְנְגוֹלִים הַמְנַקְּרִים בָּאַשְׁפָּה, עַד שֶׁבָּא מֹשֶׁה וְקָבַע לָהֶם זְמַן סְעוּדָה.

ערב וידעתם, ובקר וראיתם תן האמור של זה בזה ואת של זה בזה וידעתם וראיתם בערב, וראיתם וידעתם בבקר. כיוצא בו דגן בחורים ותירוש ינובב בתולות. שפירושו דגן ותירוש בחורים, ודגן ותירוש אשר ינובב בתולות ועוד הרבה.

עֶרֶב וִידַעְתֶּם כִּי ה׳ הוֹצִיא אֶתְכֶם וְגוֹ׳. כְּבָר אָמַרְנוּ שֶׁהַמָּן הָיָה מַאֲכָל רוּחָנִי וְהָיָה מִתְיַחֵס לָאוֹר הַשִּׂכְלִי, וּכְאוֹר בֹּקֶר יִזְרַח שָׁמֶשׁ (שמואל ב כג, ד) עַל כֵּן נִתַּן הַמָּן בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר בְּהֵטִיבָם לִשְׁאוֹל כַּהוֹגֶן, אֲבָל הַשְּׂלָו הָיָה מַאֲכָל גַּס וְחָמְרִי, עַל כֵּן נִתַּן בָּעֶרֶב, כִּי הַשֵּׂכֶל מִתְיַחֵס לַבֹּקֶר וְהַחוֹמֶר לָעֶרֶב. וְלֹא נִתַּן לָהֶם הַשְּׂלָו כִּי אִם לְפִי שָׁעָה, שֶׁהֲרֵי בְּקִבְרוֹת הַתַּאֲוָה שְׁאֵלוּהוּ שֵׁנִית. וְזֶה דּוּגְמַת מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה פָּרָשַׁת וַיְחִי עַל פָּסוּק ״בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל״ (בראשית מט, כז), פֵּרוּשׁ: הַדָּבָר הַהֶכְרֵחִי שֶׁהָאָדָם שׁוֹאֵל כַּהוֹגֶן נִתָּן לוֹ בַּבֹּקֶר בְּפָנִים מְאִירוֹת, וְאוֹתוֹ ״יֹאכַל״, הַיְינוּ כְּדֵי אֲכִילָתוֹ. וּלְשׁוֹן ״עַד״ הַיְינוּ שֶׁלְּעוֹלָם אֵינוֹ חָסֵר לְנַפְשׁוֹ מְאוּמָה, אֶלָּא נִתָּן לוֹ לָעַד וְלָנֶצַח. אָמְנָם ״לָעֶרֶב״, הַיְינוּ הַמּוֹתָרוֹת שֶׁהָאָדָם שׁוֹאֵל שֶׁלֹּא כַּהוֹגֶן, נִתָּן לוֹ בָּעֶרֶב בְּפָנִים חֲשׁוּכוֹת, וְהוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר ״יְחַלֵּק״ לְזוּלָתוֹ, ״וְעָזַב לַאֲחֵרִים חֵילוֹ״ (תהלים מט, יא), וְהוּא יִהְיֶה מְשׁוּלָּל וּמְרֻחָק מִקִּנְיָנוֹ, כְּהוֹרָאַת לְשׁוֹן ״שָׁלָל״. וְעוֹד, שֶׁלֹּא נִתַּן לוֹ הַדָּבָר כִּי אִם לְפִי שָׁעָה, כְּמוֹ הַשְּׂלָו שֶׁלֹּא הָיָה נִתָּן כִּי אִם לְפִי שָׁעָה, כִּי לֹא לָנֶצַח תַּאֲוַת רְשָׁעִים יִתֵּן ה׳ (משלי י, כד), כִּי אִם הַיּוֹם יִתֵּן לָהֶם לְסַלֵּק תְּלוּנָּתָם מֵעָלָיו, מָחָר ״מִתְאַוָּה וָאַיִן נַפְשׁוֹ״ (משלי יג, ד). וּמִטַּעַם זֶה יָרַד הַמָּן מִן הַשָּׁמַיִם מְקוֹם הָאוֹרָה, וַתַּעַל הַשְּׂלָו מִן הָאָרֶץ מְקוֹם הָאֲפֵלָה, כִּי כָל אֶחָד בָּא מִמְּקוֹרוֹ כְּפִי מַה שֶּׁהוּא. לְכָךְ נֶאֱמַר ״וּבֹקֶר וּרְאִיתֶם כְּבוֹד ה׳״ (שמות טז, ז), וְהַיְינוּ פָּנִים מְאִירוֹת, כִּי נִרְאָה לָהֶם ה׳ עַיִן בְּעַיִן. אֲבָל בָּעֶרֶב אָמַר ״וִידַעְתֶּם אֶת כְּבוֹד ה׳״ (שמות טז, ו) - יְדִיעָה פְּחוּתָה מֵרְאִיָּה, כְּמֶלֶךְ שֶׁנּוֹתֵן לְאֵיזֶה אָדָם בַּקָּשׁוֹתָיו וּפְנֵי הַמֶּלֶךְ לֹא רָאָה. אַף עַל פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁנְּתִינָה זוֹ מַתַּת הַמֶּלֶךְ הִיא, מִכָּל מָקוֹם זֶה אֲשֶׁר מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינָיו (ישעיהו לג, יז) וַדַּאי טוֹב מִמֶּנּוּ.

וַעֲדַיִן לֹא פֵּרֵשׁ הַכָּתוּב, בַּמֶּה יֵדְעוּ בָּעֶרֶב כִּי ה׳ הוֹצִיאָם וְגוֹ׳, עַד שֶׁפֵּרֵשׁ וְאָמַר ״בְּתֵת ה׳ לָכֶם בָּשָׂר בָּעֶרֶב לֶאֱכֹל״ (שמות טז:ח) בְּפָנִים חֲשׁוּכוֹת, בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי ה׳ הוֹצִיא אֶתְכֶם מִמִּצְרַיִם מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם שָׁם עַל סִיר הַבָּשָׂר, כְּדֵי שֶׁתִּמְאֲסוּ בַּאֲכִילַת הַמּוֹתָרוֹת אֲשֶׁר כֹּחַ הַבַּהֲמִי נִכְסָף לָהֶם וְתִהְיוּ עֲסוּקִים בַּשְּׁלֵמוּת הַנַּפְשִׁי, וְלֹא כַּאֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם ״מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד ה׳ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל סִיר הַבָּשָׂר בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשֹׂבַע״ (שמות טז:ג) כִּי הוֹצֵאתֶם אוֹתָנוּ אֶל הַמִּדְבָּר, וְהָיָה הַמְכֻוָּן מִן תְּלוּנָה זוֹ שֶׁבְּשִׁבְתָּם עַל סִיר הַבָּשָׂר יֵשׁ בּוֹ צַד שְׁלֵמוּת, וַאֲנַחְנוּ הַמּוֹצִיאִים אֶתְכֶם מִמָּקוֹם שֶׁהָיָה לָכֶם שְׁלֵמוּת זֶה אֶל מָקוֹם חָסֵר, וְהִנֵּה בְּתֵת ה׳ לָכֶם בָּשָׂר בָּעֶרֶב בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי לֹא אֲנַחְנוּ הַמּוֹצִיאִים, וּבְמָה שֶׁיִּתֵּן לָכֶם בַּבֹּקֶר לֶחֶם לָשֹׂבַע בָּזֶה תִּרְאוּ אֶת כְּבוֹד ה׳ עַיִן בְּעַיִן, כִּי יִתֵּן בְּפָנִים מְאִירוֹת לְכָל שׁוֹאֵל כַּהוֹגֶן.

עֶרֶב וִידַעְתֶּם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁיִּשְׂרָאֵל דִּבְּרוּ בְּדֶרֶךְ הַחְלָטַת הַמְּנִיעָה שֶׁיִּמְצְאוּ בָּשָׂר בַּמִּדְבָּר, בְּאָמְרָם ״מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ״ וְגוֹ׳, וְלֹא שָׁאֲלוּ הַדָּבָר קוֹדֶם זֶה - יַגִּיד כִּי הָיָה לָהֶם הַדָּבָר בִּלְתִּי אֶפְשָׁר. לָזֶה אָמַר לָהֶם ״עֶרֶב וִידַעְתֶּם כִּי ה׳״ וְגוֹ׳, כִּי עַד עַתָּה אֵינְכֶם יוֹדְעִים הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מַה נּוֹרָא מַעֲשָׂיו, וְלֹא לְקַחְתֶּם יְדִיעָה מֵהַמַּסּוֹת הַגְּדוֹלוֹת כִּי כֹּל יָכוֹל, עַכְשָׁיו מֵחָדָשׁ תַּכִּירוּהוּ. וְכַוָּנַת דְּבָרָיו הוּא לְשֵׁבֶט מוּסָר, כִּי טַח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם וְגוֹ׳ (ישעיהו מד:יח). וְטַעַם שֶׁלֹּא תָּלָה הַיְדִיעָה אֶלָּא בְּמַעֲשֵׂה עֶרֶב וְלֹא בְּמַעֲשֵׂה בֹּקֶר, לְצַד שֶׁהוּא הַמֻּפְלָג אֶצְלָם בַּמְּנִיעָה. וְאָמַר וִידַעְתֶּם בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, לוֹמַר מִלְּבַד שֶׁתּוּסַר יִרְאַת מָוֶת בָּרָעָב, אֶלָּא שֶׁיִּהְיֶה בְּדֶרֶךְ מֻפְלָא כְּמַעֲשֵׂה ה׳ הַנּוֹרָא הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.