וּבֹ֗קֶר וּרְאִיתֶם֙ אֶת־כְּב֣וֹד יְהֹוָ֔ה בְּשׇׁמְע֥וֹ אֶת־תְּלֻנֹּתֵיכֶ֖ם עַל־יְהֹוָ֑ה וְנַ֣חְנוּ מָ֔ה כִּ֥י (תלונו) [תַלִּ֖ינוּ] עָלֵֽינוּ׃

ובקר וראיתם. לֹא עַל הַכָּבוֹד שֶׁנֶּאֱמַר "וְהִנֵּה כְּבוֹד ה' נִרְאָה בֶּעָנָן" נֶאֱמַר, אֶלָּא כָּךְ אָמַר לָהֶם, עֶרֶב וִידַעְתֶּם כִּי הַיְכֹלֶת בְּיָדוֹ לִתֵּן תַּאֲוַתְכֶם, וּבָשָׂר יִתֵּן, אַךְ לֹא בְּפָנִים מְאִירוֹת יִתְּנֶנָּה לָכֶם, כִּי שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן שְׁאַלְתֶּם אוֹתוֹ וּמִכָּרֵס מְלֵאָה, וְהַלֶּחֶם שֶׁשְּׁאַלְתֶּם לְצֹרֶךְ, בִּירִידָתוֹ לַבֹּקֶר תִּרְאוּ אֶת כְּבוֹד אוֹר פָּנָיו - שֶׁיּוֹרִידֵהוּ לָכֶם דֶּרֶךְ חִבָּה, בַּבֹּקֶר, שֶׁיֵּשׁ שָׁעוֹת לַהֲכִינוֹ וְטַל מִלְמַעְלָה וְטַל מִלְּמַטָּה, כְּמֻנָּח בְּקֻפְסָא (יומא ע"ה):

את תלנתיכם על ה'. כְּמוֹ אֲשֶׁר עַל ה':

ונחנו מה. מָה אֲנַחְנוּ חֲשׁוּבִין?

כי תלינו עלינו. שֶׁתַּרְעִימוּ עָלֵינוּ אֶת הַכֹּל, וְאֶת בְּנֵיכֶם וּנְשֵׁיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם וְעֵרֶב רַב. וְעַל כָּרְחִי אֲנִי זָקוּק לְפָרֵשׁ תַּלִּינוּ בִּלְשׁוֹן תַּפְעִילוּ מִפְּנֵי דַּגְשׁוּתוֹ וּקְרִיָּתוֹ, שֶׁאִלּוּ הָיָה רָפֶה, הָיִיתִי מְפָרְשׁוֹ בִּלְשׁוֹן תִּפְעֲלוּ, כְּמוֹ "וַיָּלֶן הָעָם עַל מֹשֶׁה" (שמות י"ז), אוֹ אִם הָיָה דָגוּשׁ וְאֵין בּוֹ יוֹ"ד וְנִקְרָא תִלּוֹנוּ, הָיִיתִי מְפָרְשׁוֹ לְשׁוֹן תִּתְלוֹנְנוּ, עַכְשָׁיו הוּא מַשְׁמַע תַּלִּינוּ אֶת אֲחֵרִים, כְּמוֹ בַּמְּרַגְּלִים "וַיַּלִּינוּ עָלָיו אֶת כָּל הָעֵדָה" (במדבר י"ד):

וּבְצַפְרָא וְתֶחֱזוּן יָת יְקָרָא דַיְיָ כַּד שְׁמִיעַ (קֳדָמוֹהִי) יָת תֻּרְעֲמוּתְכוֹן עַל מֵימְרָא דַיְיָ וְנַחְנָא מָא אֲרֵי אַתְרַעַמְתּוּן עֲלָנָא:

ובקר. פרשתיו:

בשמעו את תלונותיכם. דבק עם וראיתם את כבוד ה':

ונחנו מה. מה בידינו לעשות, לא עשינו רק מה שצונו: ונחנו. חסר אל"ף:

ובוקר וראיתם את כבוד ה' - שימטיר לכם לחם בבוקר.

וּבֹקֶר. יִהְיֶה לָכֶם לֶחֶם הַבֹּקֶר.

וּרְאִיתֶם אֶת כְּבוֹד ה'. וְכֵן יְהִי רָצוֹן שֶׁתִּרְאוּ אֶת כְּבוֹד ה' שֶׁיָּבֹא לְהַגְבִּיל הַזְּמַנִּים, לְמַעַן תֵּדְעוּ שֶׁתְּלוּנוֹתֵיכֶם הֵם עָלָיו וְהוּא יִהְיֶה הַנִּרְאֶה לְהָסִירָם מֵעָלָיו.

כי תלונו כתיב כי תלינו קרי.

וּבֹקֶר וּרְאִיתֶם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ בֹּקֶר הוּא מַה שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ ״וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה וְגוֹ׳ וְהִנֵּה כְבוֹד ה׳״ (שמות טז:ט-י), וְעִנְיָן זֶה הָיָה בְּיוֹם שֵׁנִי. וּלְפִי זֶה טַעַם אָמְרוֹ וּרְאִיתֶם בְּתוֹסֶפֶת ו׳, פֵּרוּשׁ, מִלְּבַד דְּבָרוֹ אֲשֶׁר יְדַבֵּר לָכֶם עַל יָדִי, עוֹד יַעֲשֶׂה ה׳ לָכֶם דָּבָר שֶׁיַּרְאֶה לָכֶם אֶת כְּבוֹדוֹ. אוֹ יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ וּבֹקֶר כִּי גַּם בֹּקֶר יֵדְעוּ כִּי ה׳ וְגוֹ׳, וְהִיא נִמְשֶׁכֶת לְמַעְלָה עִם אָמְרוֹ ״עֶרֶב וִידַעְתֶּם וְגוֹ׳ וּבֹקֶר״, וְאָמְרוֹ ״וּרְאִיתֶם״ הוּא תְּחִלַּת עִנְיָן, וּכְפִי זֶה אֶפְשָׁר כִּי בּוֹ בַּיּוֹם רָאוּ כְּבוֹד ה׳.