שְׁמוֹת ט״ז · ה׳

וְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַשִּׁשִּׁ֔י וְהֵכִ֖ינוּ אֵ֣ת אֲשֶׁר־יָבִ֑יאוּ וְהָיָ֣ה מִשְׁנֶ֔ה עַ֥ל אֲשֶֽׁר־יִלְקְט֖וּ י֥וֹם ׀ יֽוֹם׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

ביום השישי יכינו העם את אשר יביאו, ויהיה כמות כפולה על מה שלוקטים בכל יום. רש״י מבאר ש״משנה״ פירושו כפליים, מנה ליום השישי ומנה למחרתו שהוא שבת. עוד הוא מדייק שהכפילות מתגלה לאחר שמביאים את הלקט הביתה ומודדים אותו, ואז מוצאים שהוא כפול על מה שרגילים ללקוט בשאר ימות השבוע. אבן עזרא מסכים ומפרש ש״משנה״ הוא שני עומרים לכל אחד, כמו שהכתוב מפרש בהמשך. פסוק זה מקדים ומודיע על הכנת השבת עוד לפני שנתפרש דין השבת עצמו, כדי להראות שגם המזון מכוון לקדושת היום.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

והיה משנה. לַיּוֹם וְלַמָּחֳרָת:

משנה. עַל שֶׁהָיוּ רְגִילִים לִלְקֹט יוֹם יוֹם שֶׁל שְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ; אוֹמֵר אֲנִי "אֲשֶׁר יָבִיאוּ וְהָיָה מִשְׁנֶה" - לְאַחַר שֶׁיָּבִיאוּ, יִמְצְאוּ מִשְׁנֶה בַּמְּדִידָה עַל אֲשֶׁר יִלְקְטוּ וְיָמֹדּוּ יוֹם יוֹם, וְזֶהוּ לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה - בִּלְקִיטָתוֹ הָיָה נִמְצָא לֶחֶם מִשְׁנֶה. וְזֶהוּ עַל כֵּן הוּא נוֹתֵן לָכֶם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לֶחֶם יוֹמָיִם - נוֹתֵן לָכֶם בְּרָכָה, פוי"שן, בַּבַּיִת לְמַלֹּאת הָעֹמֶר פַּעֲמַיִם לְלֶחֶם יוֹמַיִם:

Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וִיהֵי בְּיוֹמָא שְׁתִיתָאָה וִיתַקְנוּן יָת דְיַיְתוּן וִיהֵי עַל חַד תְּרֵין עַל דְיִלְקְטוּן יוֹם יוֹם:

Onkelos Exodus

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ופירוש משנה. שני העומר לאחד כי כן כתוב:

Piotrkow, 1907-1911

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

והכינו - את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו.

והיה משנה - אף על פי שבכל יום לא מצאו אלא עומר לגלגולת, ביום הששי ימצאו כפליים, שני העומר לאחד.

Rashbam on Torah -- Daat

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ וְהָיָה מִשְׁנֶה. גַּם אַחַר הַהֲכָנָה יִהְיֶה מִשְׁנֶה, כִּי לֹא יֶחְסַר בַּבִּשּׁוּל. וְאָמַר וְהֵכִינוּ לְעוֹרֵר שֶׁיִּזְדָּרְזוּ לְעַנֵּג שַׁבָּת בְּמַטְעַמִּים, וְשֶׁכָּל זְרִיזוּתָם בָּזֶה יִהְיֶה מֵעֶרֶב שַׁבָּת.

Vocalized Edition

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

והכינו את אשר יביאו לשון הצנעה כמו ויכינו את המנחה עד בא יוסף בצהרים וכן כל הכלים אשר הזניח המלך אחז במלכותו במעלו הכנו.

Chizkuni

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ. פֵּרוּשׁ, כִּי הַהֲבָאָה עַצְמָהּ בִּכְלַל הַהֲכָנָה, וּצְרִיכִין לַהֲכִינָהּ מִיּוֹם שִׁשִּׁי, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבִיאוּ בְּשַׁבָּת, וְהוּא מַאֲמַר מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל (שמות טז:כט) ״אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ״ וְגוֹ׳.

Vocalized Edition