כאשר ציווה ה׳ אל משה, הניח אהרן את צנצנת המן לפני העדות למשמרת. אבן עזרא מבאר שכאן מתפרש הביטוי ״לפני ה׳״ שנאמר בפסוק הקודם - הכוונה ״לפני העדות״, שהוא הארון. רשב״ם מוסיף בקצרה ש״לפני העדות״ הוא הארון. הארון נקרא ״ארון העדות״ מפני לוחות הברית שהיו מונחים בו. הפסוק מספר על ביצוע הציווי בפועל, אף שהדבר נעשה רק לאחר הקמת המשכן, ונכתב כאן כדי לחתום את פרשת שימור המן. הנחת המן לצד לוחות העדות מלמדת על מעמדו כעדות היסטורית קבועה על ההשגחה, השמורה יחד עם עדות הברית שבין ה׳ לישראל.