שְׁמוֹת ט״ז · כ״א

וַיִּלְקְט֤וּ אֹתוֹ֙ בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֔קֶר אִ֖ישׁ כְּפִ֣י אׇכְל֑וֹ וְחַ֥ם הַשֶּׁ֖מֶשׁ וְנָמָֽס׃

במילים פשוטות

בני ישראל לוקטים את המן בכל בוקר, איש כפי אכלו, וכשחם השמש - נָמָס. רש״י מבאר שהנשאר בשדה ולא נלקט היה נעשה נחלים, והאיילים והצבאים שותים ממנו, ואומות העולם צָדים אותם וטועמים בהם טעם המן, ומכירים בכך את שבחם של ישראל. את ״ונמס״ הוא מפרש מלשון פְּשירה. אבן עזרא מבאר ש״וחם השמש״ פירושו כחום היום, שכן השמש עצמה אינה חמה. הֶמֶס המן שלא נלקט מלמד שיש ללקטו בזמנו, ולפי רש״י הוא אף משמש להפצת שֵׁם ישראל בעולם, כשאומות העולם טועמות את טעמו המופלא.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

וחם השמש ונמס. הַנִּשְׁאָר בַּשָּׂדֶה נַעֲשֶׂה נְחָלִים וְשׁוֹתִין מִמֶּנּוּ אַיָּלִים וּצְבָאִים, וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם צָדִין מֵהֶם וְטוֹעֲמִים בָּהֶם טַעַם מָן, וְיוֹדְעִים מַה שִּׁבְחָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל:

ונמס. פָּשַׁר, לְשׁוֹן פּוֹשְׁרִים, עַל יְדֵי הַשֶּׁמֶשׁ מִתְחַמֵּם וּמַפְשִׁיר, דישטנ"פריר בְּלַעַז, וְדֻגְמָתוֹ בְּסַנְהֶדְרִין בְּסוֹף ד' מִיתוֹת:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּלְקָטוּ יָתֵהּ בִּצְפַר בִּצְפָר גְבַר לְפוּם מֵיכְלֵהּ וּמָא דְמִשְׁתָּאַר מִנֵהּ עַל אַפֵּי חַקְלָא כַּד חֲמָא עֲלוֹהִי שִׁמְשָׁא פָּשָׁר:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

וילקטו וגו'. טעם וחם השמש. כחום היום כי השמש לא יחם:

ונמס. מבנין נפעל מפעלי הכפל:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר. בְּכָל בֹּקֶר, כְּמוֹ "כְּדַבְּרָהּ אֶל יוֹסֵף יוֹם יוֹם" (בראשית לט:י), וְכֵן "בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר בְּהֵיטִיבוֹ אֶת הַנֵּרוֹת" (שמות ל:ז).

וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָס. לְפִיכָךְ הָיוּ מְלַקְּטִים בַּבֹּקֶר כְּדֵי שֶׁלֹּא יִמַּס בְּחֹם הַשָּׁמֶשׁ.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

וילקטו אותו בבקר בבקר זריזים היו ללקטו בבקר שהרי וחם השמש ונמס ושוב לא יוכלו ללקטו.

מקור: ספריא · נחלת הכלל