שְׁמוֹת ט״ז · י״ח

וּכְלוֹ בְעוּמְרָא וְלָא אוֹתַר דְאַסְגֵי וּדְאַזְעֵר לָא חַסִיר גְבַר לְפוּם מֵיכְלֵהּ לְקָטוּ:

וימדו בעמר. מצא כל אחד לפי מה ששער:

וימודו - בבתים. וימודו. מן מדד. סבב מן ויסובו.

ולא העדיף המרבה פשוטו כמשמעו ולא העדיף המרבה שהשליך המותר על המדה והממעיט לא החסיר שחוזר ולוקט כפי המדה.

וְלֹא הֶעְדִּיף הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט לֹא הֶחְסִיר. בַּעֲקֵדָה כָּתַב, וְכֵן מַהֲרִי״א כָּתַב, שֶׁזֶּה מוֹפֵת עַל שֶׁכָּל מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבִים לוֹ לִכְדֵי חַיָּיו, וּכְשֶׁיֵּצֵא הָאָדָם מִן הָעוֹלָם, הַמַּרְבֶּה בִּנְכָסִים לֹא הֶעְדִּיף, כִּי לֹא בְמוֹתוֹ יִקַּח הַכֹּל, וְהַמַּמְעִיט בִּנְכָסִים לֹא הֶחְסִיר, כִּי ה׳ נוֹתֵן לְכָל בָּשָׂר דֵּי מַחְסוֹרוֹ. וּמִטַּעַם זֶה נַעֲשָׂה נֵס בַּמָּן בַּמְּדִידָה שֶׁמָּצְאוּ כֻלָּם בְּשָׁוֶה, וְהַנּוֹתָר לְיוֹם הַמָּחֳרָת יָרֻם תּוֹלָעִים, כִּי זֶה מוֹרֶה שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָאָדָם רוֹצֶה לְהוֹתִיר לְיוֹם הַמָּחֳרָת הוּא דָּבָר כָּלֶה וּבָלֶה, וְסוֹפוֹ לְרִמָּה וְתוֹלֵעָה. וְכָל מַה שֶּׁעוֹזֵב מֵהוֹנוֹ הוּא לַאֲחֵרִים, וְאוּלַי לְנוֹשֵׂא אַלְמְנָתוֹ, כִּי יַעֲזוֹב לַאֲחֵרִים חֵיל וְחוֹמָה אֲשֶׁר בָּנָה וַאֲשֶׁר נָטַע, וְלֹא לוֹ יִהְיֶה הַזֶּרַע אֲשֶׁר זָרַע בְּעָמָל וָאוֹן. לְכָךְ נֶאֱמַר ״אִישׁ לַאֲשֶׁר בְּאָהֳלוֹ תִּקָּחוּ״ (שמות טז:טז), לְצֹרֶךְ אָהֳלוֹ, לְהָבִיא שֶׁבֶר רַעֲבוֹן בֵּיתוֹ.

וְעַל כֵּן לֹא נִתְּנָה הַתּוֹרָה כִּי אִם לְאוֹכְלֵי הַמָּן, כִּי זֶה הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר דּוֹרְכִים בּוֹ כָּל הָעוֹסְקִים בְּתוֹרַת ה׳ הַמּוֹאֲסִים הַמּוֹתָרוֹת אֲשֶׁר סוֹפָם לְרִמָּה, חוּץ מִמָּה שֶׁהוֹתִירוּ לְיוֹם הַשַּׁבָּת לֹא הִבְאִישׁ וְרִמָּה לֹא הָיְתָה בּוֹ, כִּי זֶה מוֹפֵת עַל מָה שֶׁהָאָדָם מוֹתִיר מִן מַאֲכָלוֹ לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת לְעוֹלָם הַבָּא עַל יְדֵי שֶׁמַּאֲכִיל מִלַּחְמוֹ לָרְעֵבִים, זֶה הַדָּבָר הַקַּיָּם נִצְחִי וְלֹא הִבְאִישׁ, וְדַי רֶמֶז כָּזֶה לְיִרְאֵי ה׳ וְחוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ וְלֹא יָבִינוּ כָּל רְשָׁעִים וְהַמַּשְׂכִּילִים יָבִינוּ לְאַחֲרִיתָם, וּלְהֶעָרָה זוֹ צִוָּה ה׳ לְהָנִיחַ צִנְצֶנֶת הַמָּן לְמִשְׁמֶרֶת לִפְנֵי הָעֵדוּת מְקוֹם הַלּוּחוֹת, לְהוֹדִיעַ שֶׁלֹּא נִתְּנוּ עֵדוּת הַלּוּחוֹת כִּי אִם לְאוֹכְלֵי הַמָּן.