אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2וּמַלֵיל יְיָ עִם משֶׁה לְמֵימָר:
וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
וּמַלֵיל יְיָ עִם משֶׁה לְמֵימָר:
וידבר ה'. וראו כי משה הלך אל הכבוד ודבר עמו:
וידבר ה׳ אל משה וכבר בפרשה שלמעלה דבר ה׳ למשה לאמר להם לבנ״י כן.
וַיְדַבֵּר וְגוֹ׳ לֵאמֹר שָׁמַעְתִּי וְגוֹ׳ דַּבֵּר וְגוֹ׳. קָשֶׁה לָמָּה אָמַר תֵּיבַת לֵאמֹר בְּפָסוּק רִאשׁוֹן, וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַה שֶׁאָמַר אַחַר כָּךְ ״דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, וְאִם נִתְכַּוֵּן שֶׁגַּם פְּרָט זֶה שֶׁאָמַר לוֹ ״שָׁמַעְתִּי אֶת תְּלוּנוֹת״ וְגוֹ׳ יֹאמְרֶנּוּ לְיִשְׂרָאֵל, אִם כֵּן לָמָּה הוּצְרַךְ לוֹמַר עוֹד אַחַר כָּךְ ״דַּבֵּר״?
וְנִרְאֶה לוֹמַר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא ד,א) שֶׁאָמְרוּ שֶׁכָּל הָאוֹמֵר דָּבָר לַחֲבֵרוֹ הֲרֵי הוּא בְּבַל תֹּאמַר עַד שֶׁיֹּאמַר לוֹ לֵאמֹר, וְהִנֵּה כְּשֶׁדִּבֵּר ה׳ לְמֹשֶׁה וְאָמַר לוֹ שָׁמַעְתִּי וְגוֹ׳ הֵם דִּבְרֵי ה׳ לְמֹשֶׁה, וְעִנְיָן זֶה הוּא בְּבַל תֹּאמַר, לָזֶה אָמַר לוֹ ה׳ לֵאמֹר. וְהִנֵּה אֵין הֶכְרֵחַ בָּזֶה שֶׁחַיָּב לוֹמַר אֶלָּא רְשׁוּת הוּא שֶׁמַּרְשֵׁהוּ לוֹמַר לִשְׁלֹל בַּל תֹּאמַר, וְהַדָּבָר בְּיָדוֹ לְהוֹדִיעַ דְּבַר ה׳ זֶה אֲלֵיהֶם, וּכְשֶׁרָצָה ה׳ שֶׁיְּדַבֵּר אֵלָיו דְּבָרִים שֶׁנּוֹגְעִים לְיִשְׂרָאֵל, אָמַר ״דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ כִּי מִכָּאן וָאֵילָךְ הֵם דְּבָרִים שֶׁאֲנִי מְחַיֶּבְךָ לְדַבְּרָם, וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁשִּׁנָּה ה׳ אֶת דְּבָרוֹ, כִּי מִקּוֹדֶם דִּבֵּר דֶּרֶךְ נִסְתָּר עַל יִשְׂרָאֵל כְּאִלּוּ מְדַבֵּר דְּבָרִים בֵּינוֹ לְבֵין מֹשֶׁה אֶלָּא שֶׁהִרְשָׁהוּ לְסַפֵּר לְיִשְׂרָאֵל. וּכְשֶׁיֹּאמַר לְיִשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְדַבֵּר לָהֶם עַל זֶה הַדֶּרֶךְ כִּי ה׳ אָמַר לְמֹשֶׁה שֶׁשָּׁמַע תְּלוּנוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא שֶׁהוּשְׁלַח מֵה׳ לוֹמַר לָהֶם מִשְּׁמוֹ שֶׁשָּׁמַע וְגוֹ׳, וּמַאֲמָר שֵׁנִי אָמַר אֵלָיו דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִשְּׁמִי בִּשְׁלִיחוּת, ״בֵּין הָעַרְבַּיִם תֹּאכְלוּ״. וְטַעַם שֶׁהֻצְרַךְ לוֹמַר תֵּבַת ״לֵאמֹר״, נִתְכַּוֵּן שֶׁיֹּאמַר לָהֶם מִשְּׁמוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה שִׁעוּר הַכָּתוּב, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לָהֶם בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ וְגוֹ׳, וְהוּא אָמְרוֹ לֵאמֹר, וּמְשַׁמֶּשֶׁת תֵּבַת ״לֵאמֹר״ בִּמְקוֹם כֹּה אָמַר ה׳. גַּם בָּזֶה יֻצְדַּק גְּמַר הַדְּבָרִים שֶׁאָמַר אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם, וְזוּלַת ״לֵאמֹר״ יִשָּׁמַע הַדָּבָר שֶׁחָס וְשָׁלוֹם עַל מֹשֶׁה.