שְׁמוֹת ט״ו · י׳

נשפת. לְשׁוֹן הֲפָחָה, וְכֵן "וְגַם נָשַׁף בָּהֶם" (ישעיה מ'):

צללו. שָׁקְעוּ, עָמְקוּ, לְשׁוֹן מְצוּלָה:

כעופרת. אֲבָר, פלו"ם בְלַעַז:

אֲמַרְתָּ בְּמֵימְרָךְ חֲפָא עֲלֵיהוֹן יַמָא אִשְׁתְּקָעוּ כַּאֲבָרָא בְּמַיִן תַּקִיפִין:

נשפת ברוחך. מגזרת נשף כי בנשף הבאת רוח שהטביע אותם:

צללו. מגזרת מצולות כמו לקול צללו שפתי (חבקוק ג טז):

ובמים אדירים. דבק עם צלל, כאלו אמר צללו במים אדירים כעופרת:

ועופרת מגזרת עפר, כי הששה מיני מתכות אם יושמו תחת הארץ יחסר כל אחד מהם דבר ידוע בשנים ידועות. ולעולם העופרת תוסיף:

צללו כעופרת [במים אדירים] - במימות שהן אדירים. במים של ים, אף על פי שהן אדירים (ס"א כדכתיב אדירים משברי ים).

נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ. בְּאוֹתוֹ הָרוּחַ עַצְמוֹ שֶׁהִקְפִּיא קַרְקַע הַיָּם וְנַעֲשָׂה דֶּרֶךְ לַעֲבוֹר גְּאוּלִים, נָשַׁפְתָּ לְכַסּוֹת הָרוֹדְפִים וּלְאַבְּדָם.

אַדִּירִים. שָׂרִים וְרָאשֵׁי עָם צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַּיִם. וּמֵהֶם הָיוּ הַשָּׁלִישִׁם עַל כֻּלּוֹ שֶׁמִּנָּה פַּרְעֹה עַל כָּל רֶכֶב מִצְרַיִם (שמות יד:ז).

כעופרת לשון עפר כי הששה מיני מתכות אם יושמו בארץ יחסרו, והעופרת לעולם תוסיף.

נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ וְגוֹ׳. שָׁלֹשׁ פּוּרְעָנִיּוֹת כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ מַחְשָׁבוֹת, כְּנֶגֶד מַה שֶׁאָמַר ״אֲחַלֵּק שָׁלָל״ - כִּסָּמוֹ יָם, בָּזֶה הֲגַם שֶׁיְּמַלְּטֶנּוּ סוּס וְיָשׁוּט בַּיָּם הִנֵּה שְׁלָלוֹ אָבַד, וּכְנֶגֶד הָעִנּוּי שֶׁחָשַׁב עַל הַיְּהוּדִים כָּרָמוּז בְּאָמְרוֹ ״תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי״, גַּם מַה שֶׁחָשַׁב לְהָרִיק חַרְבּוֹ, אָמַר צָלְלוּ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ מֵתוּ, וְלֹא מֵתוּ תֵּכֶף וּמִיָּד אֶלָּא ״צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים״. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא) שֶׁהָיוּ הַמַּיִם מַעֲלִים אוֹתָם עַד לַשָּׁמַיִם וּמוֹרִידִים אוֹתָם עַד הַתְּהוֹם וְהָיוּ מֵתִים בַּאֲרִיכוּת זְמַן, וְהוּא אָמְרוֹ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים יְכַוֵּן לִשְׁנֵי דְּבָרִים: הָאֶחָד הוּא הַשְּׁקִיעוּת, וְהוּא אָמְרוֹ ״צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת״, וְהַשֵּׁנִי הוּא מְנִיעָתָם מִלָּמוּת תֵּכֶף וּמִיָּד, וְהוּא אָמְרוֹ ״בְּמַיִם אַדִּירִים״ וְהֵם יַעֲלוּם מִמַּעַל וְיִמְנְעוּם מִמָּוֶת תֵּכֶף וּמִיָּד, שִׁיר וְשֶׁבַח לֵאלֹהִים עַל נִסָּיו וּמוֹפְתָיו.