וַיֹּאמְרוּ֮ אֶל־מֹשֶׁה֒ הֲֽמִבְּלִ֤י אֵין־קְבָרִים֙ בְּמִצְרַ֔יִם לְקַחְתָּ֖נוּ לָמ֣וּת בַּמִּדְבָּ֑ר מַה־זֹּאת֙ עָשִׂ֣יתָ לָּ֔נוּ לְהוֹצִיאָ֖נוּ מִמִּצְרָֽיִם׃

המבלי אין קברים. וְכִי מֵחֲמַת חֶסְרוֹן קְבָרִים - שֶׁאֵין קְבָרִים בְּמִצְרַיִם לִקָּבֵר שָׁם - לְקַחְתָּנוּ מִשָּׁם. ש"י פו"ר פלינ"צא ד"י נו"ן פוש"יש בְלַעַז:

וַאֲמָרוּ לְמשֶׁה הֲמִדְלֵית קְבָרִין בְּמִצְרַיִם דְבַרְתָּנָא לִמְמַת בְּמַדְבְּרָא מָא דָא עֲבַדְתָּא לָנָא לְאַפָּקוּתָנָא מִמִצְרָיִם:

ויאמרו. מצאנו בלשון הקדש מלות שהם מענין אחד שניהם נחברים, והאחד יספיק, והנה זאת המבלי אין קברים, כמו הרק אך במשה (במד' יב ב):

להוציאנו. בקמץ גדול תחת קמץ קטן, כמו ואומר אין רואָני (ישעי' מז י):

המבלי אין קברים - כפל לשון.

למות במדבר - אשר אין לחם ואין מים ואפילו אין רודף אחרינו נמות ברעב.

לְקַחְתָּנוּ לָמוּת בַּמִּדְבָּר. כִּי אֲפִלּוּ לֹא יִתְגָּר בָּנוּ מִלְחָמָה פַּרְעֹה וְחֵילוֹ, הִנֵּה בְּעָמְדָם לְפָנֵינוּ לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ כָּל מִחְיָה, נָמוּת בַּמִּדְבָּר בָּרָעָב וּבַצָּמָא וּבְעֵירֹם וּבְחֹסֶר כֹּל.

להוציאנו כמו להוציאנו דוגמא ה׳‎ זכרנו יברך, שהוא כמו זוכרינו הבדל יבדילני ועוד הרבה.