הֲלֹא זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ אֵלֶיךָ בְמִצְרַיִם לֵאמֹר. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י: וְהֵיכָן דִּבְּרוּ? ״יֵרֶא ה׳ עֲלֵיכֶם וְיִשְׁפֹּט״ (שמות ה, כא). וְצָרִיךְ פֵּרוּשׁ לְפֵרוּשׁוֹ, שֶׁהֲרֵי כָּאן אָמְרוּ ״כִּי טוֹב לָנוּ עֲבֹד אֶת מִצְרַיִם מִמּוּתֵנוּ בַּמִּדְבָּר״, וּלְהַלָּן אָמְרוּ ״יֵרֶא ה׳ עֲלֵיכֶם וְיִשְׁפֹּט אֲשֶׁר הִבְאַשְׁתֶּם אֶת רֵיחֵנוּ בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי עֲבָדָיו לָתֵת חֶרֶב בְּיָדָם לְהָרְגֵנוּ״ (שמות ה, כא). וְזֶה אָמְרוּ וַדַּאי עַל תּוֹסֶפֶת הָעֲבוֹדָה שֶׁנִּמְשְׁלָה לְחֶרֶב, וּמַה בֵּין חֶרֶב לְמָוֶת? גַּם מַה שֶּׁאָמְרוּ שָׁם ״לָתֵת חֶרֶב בְּיָדָם״ צָרִיךְ בֵּאוּר, כִּי לֹא בִּקֵּשׁ פַּרְעֹה לְהָרְגָם בְּחֶרֶב כִּי אִם לְהַכְבִּיד עֲלֵיהֶם הָעֲבוֹדָה. וְנִרְאֶה לִי שֶׁאָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לְמֹשֶׁה תַּרְתֵּי לְרֵיעוּתָא: כִּי עַכְשָׁיו לֹא שָׁלַח אוֹתָנוּ וְהִכְבִּיד עֲבוֹדָתוֹ כִּי הִבְאַשְׁתֶּם רֵיחֵנוּ בְּעֵינָיו, זֹאת וְעוֹד אַחֶרֶת: אֲפִילּוּ תֹּאמַר שֶׁיִּשְׁלַח אוֹתָנוּ מִכָּל מָקוֹם נִהְיֶה בּוֹרְחִים, שֶׁהֲרֵי אָמַרְתָּ לּוֹ בְּשֵׁם ה׳ ״שַׁלַּח עַמִּי וְיָחֹגּוּ לִי בַּמִּדְבָּר״ (שמות ה, א), וּכְשֶׁיִּוָּדַע לוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ בּוֹרְחִים, אָז בְּלִי סָפֵק יִרְדֹּף אַחֲרֵינוּ בְּחֶרֶב, וּבָזֶה דּוֹמֶה כְּאִלּוּ אַתָּה נָתַתָּ חֶרֶב בְּיָדָם לְהָרְגֵנוּ וְלַהֲמִיתֵנוּ. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ כָּאן כִּי כְּבָר אָמְרוּ לוֹ בְּמִצְרַיִם ״כִּי טוֹב לָנוּ עֲבֹד אֶת מִצְרַיִם מִמּוּתֵנוּ בַּמִּדְבָּר״, לְפִי שֶׁכְּבָר אָמְרוּ לוֹ ״לָתֵת חֶרֶב בְּיָדָם לְהָרְגֵנוּ״ (שמות ה, כא). וְאָמְרוּ זֶה עַל שֶׁסּוֹפוֹ לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם בְּחֶרֶב בַּמִּדְבָּר וְלַהֲמִיתָם.
וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים דֶּרֶךְ הֲלָצָה, הֲלֹא זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ עַכְשָׁיו, בְּמִצְרַיִם הָיָה לָנוּ לוֹמַר כֵּן וְלֹא עַכְשָׁיו, כִּי עָבַר זְמַנּוֹ. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר ״בְּמִצְרַיִם לֵאמֹר״, רוֹצֶה לוֹמַר שָׁם הָיָה לָנוּ לֵאמֹר ״חֲדַל מִמֶּנּוּ״ כוּ׳, וְלֹא אָמַרְנוּ.
