אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2פַּטִיר יִתְאֲכֵל יָת שִׁבְעַת יוֹמִין וְלָא יִתְחֲזֵי לָךְ חֲמִיעַ וְלָא יִתְחֲזֵי לָךְ חֲמִיר בְּכָל תְּחוּמָךְ:
Onkelos Exodus
שְׁמוֹת י״ג · ז׳
מַצּוֹת֙ יֵֽאָכֵ֔ל אֵ֖ת שִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים וְלֹֽא־יֵרָאֶ֨ה לְךָ֜ חָמֵ֗ץ וְלֹֽא־יֵרָאֶ֥ה לְךָ֛ שְׂאֹ֖ר בְּכׇל־גְּבֻלֶֽךָ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
מצות ייאכלו שבעת הימים, ולא ייראה חמץ ולא ייראה שאור בכל הגבול. אבן עזרא מבאר שהכתוב מזהיר על החמץ במקום שהוא ברשות האדם, וזהו טעם ״בכל גבולך״, ומשווה זאת לשבת שבה מוזהר האדם על הגר אשר בשעריו, וליום הכיפורים - שבכל אלה החיוב חל על מה שברשותו. הפסוק מרחיב את איסור החמץ - לא רק אכילתו נאסרת אלא גם הימצאותו בכל גבול ישראל. הדגש על ״בכל גבולך״ מלמד שהאיסור חל על כל תחום שברשות האדם, ומכאן למדו על היקף מצוות ביעור החמץ. כך נשלמת מערכת האיסורים סביב החמץ בימי הפסח.
מבוסס על אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אבן עזרא
רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12מצות. הנה השבת הזהיר על גרך אשר בשעריך כי על זה התנאי יגור בשעריך שלא יעשה מלאכה לפני בשבת, וככה ביום הכפורים כי כן כתוב, וככה בפסח שלא יאכל חמץ במקום שהוא רשותו, וזהו טעם בכל גבולך:
Piotrkow, 1907-1911